בעלי עסקים, מנהלים, דירקטורים, המדינה וכל האנשים הפעילים כלכלית בעסק, מבקשים כל הזמן להשיג מידע פיננסי, תפעולי ומנהלי שימושי לקבלת החלטות, לצורך הקמת מכשירים. בקרה כדי לעזור לך לשפר את נהלי התפעול והמעקב שלך.
בחקיקה של מרבית המדינות הובא סוג גדול של כלים להערכה ובקרה של פעילויות, הוא נוטה לבצע בדיקה תקופתית על ידי אדם או גורם מחוץ לחברה ועם קריטריון שאינו מוטה ל אין אינטרס, המספק אבטחת מידע מלאה, הדבר הוליד את הביקורת.
בשלב הבא יובא ניתוח של חשיבות הביקורת, הכללים השולטים בו, יסודו, חלק מהשכבות השונות, אלו הנהוגים לחברות ומה שהיא מבקשת להשיג במסגרת יישום הארגון. תוך התחשבות בכך שלא כולם חובה.
סביבת ביקורת:
בכל המדינות בהן חברות וגופים ציבוריים ופרטיים נדרשים לנהל חשבונות על פעילותם היומיומית, יתכן שהם נתונים לבדיקה קפדנית של כל אחד מהם. הערכת אלה כפופה לתקנות, לחקיקה ולמרשמים של כל אחת מהעמים, אך ככלל בחינה זו נעשית בפרמטרים מוגדרים, ביניהם "תקני הביקורת" שהוכנו במסגרת האמיתות הבסיסיות, הניכרות ומקובלות על ידי מקצוע הנהלת החשבונות והעקרונות השולטים בו.
בחינה מתמשכת
סקירת חשבונות היא המחקר המתמחה במסמכים התומכים בפעולות החוקיות, הטכניות, הכספיות והחשבונאיות שבוצעו על ידי מנהלי החברה בתקופה נתונה.
תקני ביקורת:
הַגדָרָה:
תקני ביקורת הם אותם כללי יסוד המכילים את כל העקרונות הכלליים, המנחים ומבטיחים את עבודתו של המבקר, קובעים את המסגרת הרעיונית בה מבקר רואה החשבון המבקר את הפעולות לביצוע בביצוע בחינתו, אשר מכוונת השג ראיות ובהכנת הדו"ח. תקנים אלה מודדים את איכות מעורבות הביקורת.
היעדים, הפעולות שבוצעו ומחויבותם נעוצים בעובדה כי הביקורת הינה פעילות מקצועית בעלת תוכן גבוה של אחריות חברתית, במיוחד בהענקת אמונה ציבורית כמרכיב של המדינה המייצרת התפתחות כלכלית, מסיבה זו רואי החשבון נדרשים להשתתף באופן פעיל, דינאמי וגלוי, עם נטייה לחיזוק ערכים מוסריים ומוסריים התואמים את אמון הציבור.
ניתן לסווג תקני ביקורת לשלושה סוגים בסיסיים:
1. אלה המתייחסים לאדם שמבצע את עבודת הביקורת, מכיוון שהיא חייבת להתבצע על ידי אנשים מתאימים, תוך הכנה נאותה, ללא קשר למחשבתם על עבודתם, ללא משוא פנים, אובייקטיבית ומעל לכל בשקידה מקצועית.
2. אלה המתייחסים לביצוע העבודות, אשר צריכות להיעשות מתוכננת טכנית, תוך פיקוח מתמיד המעריך את מערכות הבקרה הפנימית תוך לקיחת ראיות מספיקות ותקפות באמצעות ניתוח מידע פיננסי.
3. ולגבי הקשורים למסירת דוחות המבטאים את אופי הבדיקה שנערכה, היקפה, המידע הכלול בתוכה, האם כיבדו ויוחלו העקרונות החשבונאיים באופן אחיד, דבר המסיים את חוות הדעת מהמחקר הצגת כישורי המקרה במידת הצורך.
תוכניות ביקורת:
אלה מורכבים מסכום כל נהלי הביקורת המיושמים בתהליך קבלת ראיות, בדרך כלל הם מתוכננים בשלב הראשון של תכנון הביקורת, הוא מבוסס על שלושה גורמים חיוניים:
- הערכת סיכונים: הסיכון הטמון בעבודה וזו של ביצוע טעויות אנוש. מהותיות: יש להכין תוכניות ביקורת לכל תחום בדוחות הכספיים. בקרה: יש להחיל את הכלים הדרושים כדי למנוע כל סוג של סטייה או כישלון.
נהלי ביקורת:
הם כל אותן פעולות ספציפיות שיש לבצע בביקורת, הן מורכבות ממערך של טכניקות חקירה החלות על פריט, חשבון, קבוצת חשבונות, עובדה, קבוצת עובדות, הקשורות לדוחות הכספיים..
תקני הביקורת קשורים קשר הדוק לתכונותיו של מבצע עבודת הביקורת, לביצוע הבדיקה ולדוח הקשור לה.
חובות מבקר:
- בצעו את עבודתם על פי תקני הביקורת הביעו בבירור את דעתם או את דעתם ציין את הכישורים אם יש כאלה שציינו את השפעות הכישורים הללו
שיעורי ביקורת:
כדי לעמוד בהוראות החוקיות והעדכניות שקבעו המדינה והצהרותיהם של הגופים המשפטיים והמשוליים של משרד החשבונאות הציבורי, על רואי החשבון ומבקרי המיסים למלא את התפקידים שהוקצו להם בעת ביצוע עבודות הביקורת. ברוב המדינות חברות מבצעות ביקורות מקיפות עם יעדים שצוינו על ידי כל מועצה עליונה במקצוע החשבונאות, בין הנפוצות ביותר הן:
ביקורת פיננסית:
זה קובע אם הדוחות הכספיים שהוכנו על ידי החברה מנוהלים ועומדים בתקנים החשבונאיים המקובלים בדרך כלל על ידי כל מדינה.
מטרת הביקורת הפיננסית היא לבחון את הדוחות הכספיים על ידי רואה חשבון ציבורי השונה ממי שהכין את המידע החשבונאי, בכדי לקבוע את סבירותו, ולהפוך את תוצאות הניתוח שלו ידועה, בכדי להגדיל את התועלת של המידע מחזיק. הדו"ח או חוות הדעת שהוצג על ידי רואה החשבון הציבורי הבלתי תלוי נותנים אמונה ציבורית לאמינות הדוחות הכספיים ועל כן לאמינות ההנהלה שהכינה אותם.
ביקורת של דוחות כספיים אינה מוגבלת רק לאימות מסמכים בחשבונאות, אלא יש היקף רחב יותר בכך שהיא בודקת האם המסמכים המגיעים לחשבונאות נרשמים ומסונתזים בדוחות מייצגים במדויק את הפעולות שבוצעו בכל אזורי הישות כגון רכישות, ייצור, מכירות, אוצר וכו '.
כיוון שהדוחות הכספיים מהווים תמונה אמיתית של מצבה הכספי והאיכותי של הישות כתוצאה מפעילותה בתקופה קבועה ושל המקורות והיישומים של מקורותיה.
ביקורת ניהול:
ביקורת זו מעריכה את מידת היעילות והיעילות בהשגת היעדים שהציב הארגון ואיתו הושלמו המשאבים.
היעדים העיקריים של ביקורת הביצועים הם:
- הערכת המטרות והתכניות הארגוניות, פיקוח על קיומן של מדיניות נאותה ותאימותן. בדוק את אמינות המידע והבקרות. וודא את קיומן של שיטות פעולה נאותות. בדוק את השימוש הנכון במשאבים.
בסקירה מסוג זה, פיתוח תוכנית עבודה תלויה בנסיבות של כל חברה שנבדקה.
ביקורת ציות:
ביקורת הציות קובעת האם הארגון עמד במלואו על הנורמות וההוראות החוקיות בפיתוח פעילותו הכלכלית.
זה מורכב בעיקרו מבדיקת הפעילות הכספית, המינהלית, הכלכלית והחברתית של החברה, כדי לקבוע כי הם עומדים בתקנות החוק שקובעת הממשלה לתפקודה התקין של פעילותה.
מטרתו לבדוק אם הנהלים ואמצעי הבקרה מתאימים ואם מיושמים ביעילות.
ביקורת בקרה פנימית:
מטרתה העיקרית היא הערכת מערכת הבקרה הפנימית, תחולתה ותפעולה. בביקורת זו יש לקחת בחשבון את ציות רכיבי הבקרה הפנימית, אשר:
- סביבת בקרה הערכת סיכונים פעילויות בקרה מידע ותקשורת פיקוח ומעקב
בעת הערכת מערכות בקרה פנימית, יש לקחת בחשבון שמערכת עשויה להיות יעילה עבור חברות מסוימות, אך היא עשויה להיות מיושנת ולא חלה על אחרות, לכן יש לקחת בחשבון גורמים המגדירים אותה, כגון סוג הייצור והמוצרים אשר היא משווקת, את אופי הישות, את הגודל, את התרבות הארגונית שלה ואת כל אלו השזורים במבנה ובפעולתה.
לבסוף, יש להבהיר כי ביצוע ביקורת מחוץ לפרמטרים שנקבעו בחוק ועל ידי הגורמים הממשלתיים של כל מדינה, מביאה לסנקציות על בעלי החברות, עבור רואה החשבון או מבקר המס שאני מבצע. הביקורת, אלה יכולים להיות זמניים או קבועים בהתאם להשמטות או לטעויות המופיעים בביצוע העבודה.
