מקובל לשמוע שמשימת ניהול הביניים בארגון היא אחת המשימות המורכבות יותר. אכן, מדובר בעמדה בתוך החברה שמקבלת מצד אחד את הלחץ לתוצאות מההנהלה ומצד שני את תביעותיהם של האחראים. בסטנדרט פופולרי הוא מוגדר כעמדת "נתיך" המסוגלת "לקפוץ" בלחץ מכיוונים מובחנים.
בהקשר זה, המאפיינים של משרות אלה בעסקים קטנים ובינוניים מראים לנו תרחישים מגוונים ביותר; ממנהלי אמצעים ללא סמכות או תפקיד - אין להם "פיקוד", הם רק באמצע - לאנשים המנהיגים אנכיים ללא כל זיהוי או ייצוג של האנשים האחראים להם - יש להם "פיקוד" אך לא "מתווכים" ”-.
לתרחיש הקודם עלינו להוסיף מימד חדש; הפיכה למנהל ביניים בחברה מרמזת על אפשרות כפולה: או שמניחים זאת באמצעות פיתוח קריירה או שהוא מושג ממגזר או חברה אחרת. בשני המצבים מחזירים את קשיי הנסיעות: המנהל הממוצע שממלא את תפקידו בקריירה, מתקשה למצוא את אותו מרחב מבדיל הכרחי עם מי שהיה בעבר עמיתים, וזה שממלא ישירות את העמדה הזו מבחוץ, מתקשה למצוא את לגיטימציה הנדרשת לממש את תפקידה.
במורכבות אלה ניווט משימת הפקודה האמצעית, במציאת מקומו הנכון; נקודת האמצע שלו.
כשמו כן הוא, ניהול ביניים הוא עמדת ביניים המרמזת על ניהול עבודתם של אחרים, אך שבניגוד לבעלי החברה, היא תופסת עמדת משתף פעולה שמשווה אותה לאנשי האחראי עליהם עליה לבדל את עצמה להיות מסוגלים למלא את המשימה שלה. נכנסנו לשם, שאני מחשיב את המורכבות המרבית של עמדה זו: הקושי למצוא את נקודת האמצע הנכונה שאינה מוגדרת בעבודות. לאחר מכן זהו חיפוש שמאיים את הסיכון להתרכז "מהאמצע", לאתר מעט גבוה יותר או מעט נמוך יותר, ויוצר פרופילים שהם דוברים פשוטים להנהלה או להפך, פרופילים שלא יכולים להניח אחריות או להתמודד עם תפקידם בניהול עבודתם של אחרים.
מלמעלה; עלינו לשאול את עצמנו: איפה נקודת האמצע אז? כיצד למצוא את איזון הפונקציה של פקודה אמצעית? האם יש דרך אמצעית שיכולה להיחשב כמוחלטת וקבועה כשאנחנו מדברים על מערכות יחסים עם אחרים?
אנו נכנסים לשם למורכבות השנייה של התפקיד: חוסר האפשרות להגדיר נקודת אמצע סופית במערכת היחסים בין ההנהלה למשתפי פעולה. אין נקודת אמצע סופית וקבועה בה אנו יכולים לעצור ולבצע את עבודתנו משם; המשימה של הנהלת ביניים היא בבניית איזון המאפשר לבנות מרחב מפגש בין האינטרסים של ההנהלה לצרכי הצוות האחראי, בידיעה שלעתים קרובות האינטרסים מתנגדים והחזונות שונים.
המשימה העיקרית של הנהלת ביניים היא לתווך, לבנות תרחיש משותף, משא ומתן מתוך ההבדלים, שם הצדדים מוצאים נקודה משותפת לאינטרסים שלהם. מכיוון שלא יהיה חסר תועלת בטווח הבינוני והארוך להשיג את היעדים שהציעו ההנהלה אם העלות היא חוסר המוטיבציה וחוסר הרצון של כוח האדם, ולא יהיה מועיל לא להשיג את היעדים המאפשרים את קיום המשרות.
המשימה של הנהלת ביניים היא אז תקשורתית בולטת, מדובר בבניית מרחבים תקשורתיים, בידיעה שלעמדתם אין שום מרכז, אין אמצעים ושהיא בנויה בכל סיטואציה ורגע תלוי בכל אחד מהאנשים, היעדים שיש להשיג וההקשר של שיעורי בית.
