הסביבה הכלכלית שלנו עם ריביות גבוהות מאוד בסביבה רצסיבית, עם פיחות פרוגרסיבי מוכר, המלווה את שיעור האינפלציה; ושרשרת האיסוף אינה יציבה או מנותקת, בין מאפיינים אחרים, היא מעניקה רלוונטיות מיוחדת לתפקיד הגזבר; לאוצר.
זהו אחד התפקידים הקריטיים בתחום הפיננסי, שכן עליו לנהל את תזרים המזומנים בשיעור מסוים של רווחיות הזדמנויות עבור אותו שוק. תזרים זה מאוד ספציפי לכל ענף, לכל סוג עסק ולכל חברה בפרט, עם המוצרים והשירותים שלה. מאפייני המדינה, המגמות והעונתיות, כמו גם ההקשר הפוליטי והרגולטורי משפיעים גם הם.
כדי להסביר זאת טוב יותר, זה חייב להיות קשור למחזור ההון החוזר, העובר מניהול הייצור והמלאי, עד שהופכים לחשבוניות שהונפקו (חשבונות חייבים), שכאשר הם נאספים מזינים את האוצר, מתן זרימת הכספים הדרושים לתשלום החשבוניות שהתקבלו מספקים (חשבונות לתשלום) עבור אספקת מלאי (ומשאבים אחרים), אשר בתורם ישמשו את תהליך הייצור איתו החל המחזור.
המהירות בה מחזירה חברה את מעגל הטרנספורמציה של המלאי בזמינות לשלם או לבצע השקעות, חייבת להיות מסונכרנת עם מעגלי הרישום הפנימיים, הכנת השיקים והמשלוח לקופה, עד שהספק מושך אותו, מפקיד אותו, וחויב מחשבון הבנק.
כפי שניתן לראות, חלק ניכר מניהול האוצר קשור לשיעורי הגבייה ותשלומי המהירות שרובם יעברו דרך הבנקים. בין הגורמים הפנימיים והחיצוניים המסתובבים באוצר, לקוחות, ספקים ובנקים, האחרונים הם המאפיינים שהם הפלטפורמה עליה מתבצעות עסקאות.
חלק גדול מההצלחה שיכולה להיות לאוצר תינתן על ידי היכולת להתקדם צעד אחד לפני הבנקים, לקחת שליטה יזומה על הפעולות המאפשרות לחזות במידע מדויק ועקבי את התנועות שהבנק מבצע.
אם הבנק הוא המקור העיקרי למידע עליו מסתמך האוצר, אז אותה חברה תהיה תגובתית מאוד ותלויה. מערכת היחסים בין בנק לאוצר היא חלק מסכסוך חיובי שאמור להביא למציאת נקודות בהן שניהם מנצחים (הדדיות הדדית).
אסטרטגיית ניהול הבנק חייבת להיות מסוגלת לשמור על התאמה קבועה בין מאזן הנתמך על ידי טכנולוגיית המידע, המסבירה את הפערים והיא חלק ממעגל העסקים. אתה יכול לסמוך על חשבונות מיוחדים, חלקם להפקדת אוספים (אספנים); אחרים להנפיק תשלומים (משלמים), שניהם עם איזון אפס; וחשבונות ריכוז אחרים שנקראים לניהול הפיזור הארגוני והצף של החברה.
גזבר צריך להיות בעל חזון מסוק כדי להיות מסוגל לצפות ולהיות קשוב לשונות השוק; עליו להיות בעל גישה למידע אסטרטגי הן (מאותו קליבר שיש לנשיא החברה), והן למידע פיננסי מיוחד (כדי להיות מסוגל לייעץ).
בהיותו סוג של פעולה מבוססת מידע, הטכנולוגיה חייבת ללוות את התהליכים ולהשתקף בארגון. פעולת האוצר היא בעיקר פעולה נטולת נייר, אשר ניתן יהיה לווירטואליזציה מלאה תחת עיצוב אגרסיבי וחדשני עם רמות משלחות גבוהות, ובקרה חזקה על מערכות מידע.
אני ממליץ להשתמש בתוכנת אוצר ייעודיות המיועדת לטכנולוגיות חלונות וטכנולוגיות אינטרנט, המסוגלות ליצור אינטראקציה עם מסדי נתונים יחסיים ברשתות, עם פרוטוקולי תקשורת קלים לתחזוקה ותואמים.
החל מהקשר המקוון עם הבנקים כדי להיות מסוגלים לשלוט על תנועותיהם, וכלה בממשקים הפנימיים עם המערכות העסקיות והניהוליות השונות, לדמות מחזור ההון החוזר ולעבוד עם תרחישים; בתוספת האפשרויות לשילוב טכנולוגיות עם ספקים ולקוחות, בהתאם לאסימטריות ההדדיות הנובעות מהתאמת תהליכים וארגון.
עליו לתמוך במידע מעודכן ואמין, הנתמך על ידי מבנה נתונים המזהה את החברה מבפנים, ואת הענף והשוק מבחוץ. ובכן, רק בדרך זו אתה יכול לסמוך שמבנה תיק ההשקעות והחובות שלך הוא מה שהמערכת אומרת שהוא. באותו אופן, עליכם להיות מסוגלים לסמוך על נתוני החשבונות הזמינים והתשלום, כמו גם על אלה של הבנקים.
מומלץ לבצע עיצוב שרת לקוח למבנים עסקיים מבוזרים, בהם יש לנהל מערכת של חשבונות משלמים, הקשורים לתכנית ריכוז המבוססת על מבנה הגבייה של החברה.
כהנחת יסוד ניתן היה לקבוע כי אם אוצר, בוונצואלה, לא נבדק / ארגון מחדש / רענן בשנתיים האחרונות, הוא בוודאי יזדקק לשינויים ועדכונים בכדי שתוכל למלא את התפקיד הרלוונטי שזמנים אלה דורשים ממנו. אל תשכח את זה:
- הסביבה העסקית משתנה ועל האוצר לא רק ללוות את השינוי, אלא גם להיות אחד התומכים או הציר שלו: הכלים והטכנולוגיות החדשים שהבנקים מפעילים נותנים להם מנהיגות על האוצר שטרם הוחל מחדש. הון חוזר דורש מעקב קבוע אחר המצב, ניתוח תרחישים ואפשרויות השלכה, לחזון לטווח הארוך אופק הולך וגובר.
לביצוע פרויקט ארגון מחדש אני ממליץ לדגמן את האוצר, להפוך את המודל לאוטומטי וליצור את הארגון שמאפשר את האמור לעיל.
חייב להיות אב-טיפוס דינמי המאפשר לתמוך בכל שלב במודל העסקי (מודל התהליך) בטכנולוגיה (אוטומציה), בהתאם לשלבי מחזור החיים.
על פרויקט ארגון מחדש של האוצר לכלול מרכיב חזק בניהול שינויים, באופן שישתף פעולה בפריסת הפילוסופיה של ביזור תפעולי ומודעות על ידי כל אחד מחברי החברה לתפקידם כמנהל המדיניות. חברה פיננסית, במיוחד מבחינת ביצוע תקציב ובקרת עלויות.
גם במצב הנוכחי של ונצואלה, וגם בכלכלה החדשה שאליה אנו פונים (באופן בלתי נמנע), יהיה חשוב, כמכשיר אסטרטגי, להיות אוצר המסוגל ללוות ולאפשר תהליכי טרנספורמציה בהם יכול להיות שמרכיב ההזדמנות הכספית עשוי פירושו ההבדל בין הצלחה לכישלון.
אִרגוּן
בשל מאפייניו, ארגון האוצר צריך להיות מכוון תהליכים. שני ארגוני צוות צריכים לדווח לגזבר, אחד לתכנון ואחד לבקרה; ושני ארגוני קו, האחד אחראי על ניהול חובות וניהול השקעות (לטווח ארוך) והשני אחראי לתזרים מזומנים (לטווח קצר).
אפשר היה לראות באוצר רדאר גישה שמנהל את הטווח הארוך והטווח בצורה מתואמת; בכל יום ישנה עסקה שעוברת, באופן מוחלט או חלקי, מהטווח הארוך לטווח הקצר, וכך מתואמת הפעילות בין שני ארגוני הקווים המדווחים לגזבר.
ניהול בנקים ומזומנים (ניהול מזומנים) דורש זמנים, כישרונות, מקצבים וטכנולוגיות שונים מאשר ניהול קרנות (ניהול קרנות).
בנוסף לארגון הפורמלי של האוצר, על פי החשיבות היחסית של האוצר בעסק, מומלץ להקים ועדת אוצרות בה הנשיא, האחראי למכירות, ועדת האספקה או הרכש והוועדה. הפקה; ומי שיש לו מה לתרום בהזדמנויות שונות משתתף על בסיס מסתובב. מזכיר אותה ועדה צריך להיות הגזבר.
עליו להיות ריכוזי מנקודת מבט של ניהול והחלטות, וביזור רב מבחינה תפעולית, האצלת ביצוע הרכיב הכספי לתהליכים העסקיים של העסק.
