התנ"ך הוא ספר הנוצרים (חמשת הספרים המקוריים בתוספת הבשורות ואחרים); הקוראן הוא ספר פואטי ונבואי של המוסלמים; התלמוד הוא ספר תורות וחוכמת היהדות.
למרות שמנהגיהם ודתותיהם שונים זה מזה, הם רודפים שלום ואהבה בקרב גברים.
עקרונות כאלה הביאו את הנשיא ברק אובמה להשתמש לאחרונה בנאומיו במזרח התיכון, כמה משפטים מתוך ספרי הקודש הנזכרים לעיל של מוסלמים, יהודים ונוצרים, וקראו לשלום אוניברסאלי, כדי לבנות את "העולם שאנו מחפשים, משהו שאי אפשר להשיג בלי התחלה חדשה. "
קול גישה לאיסלאם
בביקורו ב- RIAD (ערב הסעודית) (שבבלשון לשון הביע את אמונתו המוסלמית) הוא הודה באמונתו הנוצרית, החל את קודו הגיאו-פוליטי של "אוניברסליזציה של יחסים בינלאומיים", שיבח את המקום בו נולד האיסלאם ואז דיבר באריכות ובאופן מעמיק ביחס לשלום ההכרחי בין ישראלים לפלסטינים, כמו המאמצים הדיפלומטיים הנדרשים שיש לבצע כדי למנוע מאיראן להמשיך במערכה הגרעינית שלה.
סעודיה הייתה רק עצירה בנתיבו של אובמה לקהיר, שם נשיא ארה"ב יישא את הנאום המובטח שהכריז במערכת הבחירות שלו, ואשר הייתה לו הסיבה העיקרית והיחידה להציע נימה חדשה - שונה מאוד משלו קודמו ג'ורג 'וו. בוש - ביחס ליחסים - עד אז שנוי במחלוקת - בין ארצות הברית למיליארד וחצי המוסלמים ברחבי העולם.
הן בניו דלהי - לפני נער ערבי קשוב - והן בפני הפרלמנט הטורקי, הנשיא האמריקני היה ברור ומדגיש בהודעת הפיוס שלו עם העם המוסלמי. הוא היה כן - כך מצפה העולם הבינלאומי - כאשר הצהיר: "היחסים בין ארצות הברית לעולם האסלאמי אינם יכולים ולעולם להיות מבוססים על התנגדות לאל-קאעידה"; כמו בהיבט אחר, לנשיא עבדול גול בכך שהוא מציע את תמיכתו בהצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי, בהערכתו כי ראוי שמדינה אסטרטגית כזו צריכה לשמש גשר בין העולם האסלאמי למערב.
נאום אובמה בקהיר
אוניברסיטת קהיר הפכה לתרחיש חשוב יותר ממליאת האו"ם בעת ניתוח הסוגיה המזרח-מערבית המורכבת, הזדמנות שנשיא ארצות הברית העלה באמצעות ריאליזם, עקרון הסובלנות, הדמוקרטיה והשלום. להגיע אל מעבר לאי-נוחות שנדונו ולא חלקו, החברה המערבית.
אנשים רבים תוהים כיצד לזייף את ההתחלה החדשה הזו מכיוון שיש המון פחד וחוסר אמון; אבל עלינו לעזוב את הכל9 בעבר כי אחרת לא נתקדם ".
הוא הדגיש את מה שקשור להגנה על זכויות האדם; לביטוי שחרור; להיות אמון בשלטון החוק; במינהל הצדק ההוגן; הדגשת הזכויות של נשים בהתחשב בעובדה שהן צריכות להיות עם אותן הזדמנויות כמו גברים להיות שווים.
כאשר נפרד מפגישת אוניברסיטת קהיר, הוא הביע בתחושה עמוקה ומשכנעת: "כפי שאומר לנו הקוראן הקדוש, היה מודע לקיומו של האל ותמיד אמר את האמת. זה מה שאנסה, תמיד לומר את האמת, להיות צנוע לפני המשימה שעומדת לפנינו ".
התגובה מהקהל הייתה ברורה וספונטנית. העוזרים הערבים הצעירים, תוך שהם מריעים בעקשנות לברק אובמה, השיבו את אמונם האבוד בצדק, בחינוך ובהתקדמות. נאומו האחרון של נשיא ארצות הברית נוטה למזער את רעיונותיו של סמואל פ. האנטינגטון בנוגע ל"מאבק התרבויות ", מכיוון שלמרות שתזה זו התבססה על התפתחות ההיסטוריה, במיוחד מיצירת האומות. -סטייט כתוצאה פוליטית מהשלום המערבי (1618-1648), המשך עם האירועים שהניעו את המהפכה הצרפתית (1789), ובפן הוליסטי יותר, בסוף המלחמות בין נסיכים עם תחילת העימותים בין עמים מסוף מלחמת העולם השנייה,תהליכי המודרניזציה הכלכלית והשינוי החברתי בעולם מפרידים בין אנשים לזהויות מקומיות רב שנתיות.
שיקוף זה מביא אותי לשקול כי חלוקת העולם במקום השני, השלישי ואפילו הרביעי אינה כה חשובה. שיש גרסאות בין אותן תרבויות כן: האירופי והאמריקאי למשל; זה והאיברו-אמריקני, כן: האסלאמי עם הפרופיל הערבי, הטורקי והמלאי שלו, כן; סינית עם יפנים, כן.
ראוי לציין כי בימינו תהליכי המודרניזציה, הן הכלכליים, הטכנולוגיים והתרבותיים, ולכן החברתיים, הפזורים ברחבי העולם, מפרידים בין אנשים לזהויות מקומיות רב שנתיות.
תיאוריה שאיבדה קיטור הייתה זו שהעלה לפני זמן מה על ידי פרנסיס פוקויאמה בהתייחס ל"סוף ההיסטוריה "• מעודד מהתמוטטות המשטרים של מזרח אירופה והפרסטרויקה של גורבצ'וב. עובדות כאלה נועדו לפוקויאמה "לשים את המסמר הסופי בארון הקבורה של האלטרנטיבה המרקסיסטית-לניסטית לדמוקרטיה הליברלית." מבחינה פוליטית הם הגו את קיומה של הניאו-ליברליזם כמדינה הומוגנית אוניברסאלית, ממש כפי שהגות הפילוסוף הרוסי קוג'בה, תלמידו של הגל. הכל היה אתמול.
הקומפקטית הגלובלית הגדולה
סדר יומו של הנשיא ברק אובמה מורכב מנושאים מגוונים מאוד. מהדיאלוגים האסטרטגיים עם מנהיגים מרכזיים של סין-הודו-ברזיל-דרום אפריקה (הסכם ארבע המפלגות החדש); מפריס לטוקיו; מבייג'ינג לדרום קוריאה דרך הצפון; מניו דלהי לקהיר מבלי להזניח את סוגיית פלסטין-ישראל-פקיסטן; כל נקודות העדיפות בסדר היום הבינלאומי שכפי שנחשבה הנשיא לשעבר גראל אייזנהאואר "אם לבעיה אין פיתרון, יש להרחיב אותה".
הנושא הוא שארצות הברית, מול כל האתגרים הנזכרים, חייבת להתמודד עם אסטרטגיה כוללת קוהרנטית אחת, שונה מאוד מזו שאומצה על ידי ממשל ג'ורג 'בוש הקודם ומאופיינת בחוסר איזון חזק. הנשיא החדש מודע לכך שעליו לעשות ויתורים מסוימים בין מדינות יסוד מסוימות אליהם עליו לשלב בהדרגה אחרות במטרה שלדבריו הוצע: הסכם עולמי גדול, הסכם שצריך לכלול סדרה של אמות בהן נקבעות רפורמות חיוביות במוסדות. עולם כמו האו"ם, מוסדות ברטון וודס, יחסי וושינגטון עם האיזור-אמריקני; הקמת קרן גלובלית לפיתוח אנרגיות חדשות שאינן מאיימות על הסביבה והאקלים וכמו הרבה סוגיות אחרות כמו אלה הקשורות לביטחון העולמי,סחר מאוזן, ניצול רציונלי של משאבים וכו '. וכו '
הסיור שערך הנשיא ברק אובמה התקבל יפה מאוד על ידי הקהל המוסלמי בכנס שערך באוניברסיטת קהיר, כמו גם בדיאלוג שקיים עם הרשויות הגבוהות ביותר בסעודיה וטורקיה. בקיצור: הנשיא האמריקני, ככל הנראה, ביקש לסיים את האנטגוניזם בין האיסלאם למערב. כפי שציין מזכירת המדינה הילרי קלינטון: "עכשיו כל זה צריך להיעשות."
האסטרטגיה הטובה ביותר מצביעה על כך שעל וושינגטון לפתור את הבעיות הדחופות ביותר מבלי לשולל אחרים, גם אם הם מינוריים. יש את הנושאים הברורים כמו ניתוח ופתרון חוסר היציבות של עירק ואפגניסטן, הבעיה הרצינית בין "בן זוגה ישראל" לעם הפלסטיני. אך על הפרק, ובמשך זמן רב נושא שתי הקוריאות כולל את נסיגת הכוחות בעירק, את יציבות קוסובו, וקרוב יותר לתחום השפעתה. איברו-אמריקה, שבדיוק עשתה צעד משמעותי - סוף סוף - הקמת ארגון אמיתי של מדינות אמריקאיות ללא הכללות.
החברה העולמית מקווה כי עונשו של הנשיא ברק אובמה, שהגן: "הדו-קיום בין התקדמות אנושית למסורת" יבוצע.
