ניהול פיננסי וניתוח פיננסי לקבלת החלטות

מבוא

המצב הפיננסי הבינלאומי מחייב אותנו לנהל בצורה נכונה ורציונאלית משאבים חומריים, כספיים ואנושיים במטרה להשיג יעילות בפריון העסקי. הערכת תוצאות הנהלת החברה היא נקודת המוצא לקבלת החלטות רבות בתהליך הניהול כך שתואמות מגמות התנהגות עתידיות ויכולה לחזות את מצבך הכלכלי והפיננסי, למען של התפתחות כלכלת המדינה.

כדי להשיג מינהל פיננסי נכון, יש צורך לבצע ניתוח כלכלי הולם, הוא מייצג אמצעי בלתי ניתן להחלטה על משאבים ולהעריך את המצב הכלכלי-כלכלי של הגופים כקשר בסיסי בכלכלה, זה יעודד את המנהלים להשיג בקרות כלכליות זריזות בכדי להקל על קבלת ההחלטות ולקבלת ניהול יעיל יותר.

מינהל פיננסי

מינהל פיננסי בחברה, הנחשב כסוג של כלכלה מיושמת, הוא תכנון של משאבים כלכליים, להגדיר ולקבוע מהם מקורות הכסף הנוחים ביותר, כך שמשאבים אלו מיושמים בצורה אופטימלית, וכך הם עומדים בפני התחייבויות כלכליות בהווה ובעתיד שיש לחברה, הפחתת סיכונים והגדלת הרווחיות שלה.

התיאוריה הפיננסית של החברה מספקת את הכלים הנוטים לפרש את האירועים המתרחשים בעולם הפיננסי ואת השפעתם על החברה, וגם לזהות מצבים שהיו בעבר לא רלוונטיים ויכולים להביא לתוצאות חמורות, בזמן של שינויים מתמידים ב העולם. הסוף שרודף תיאוריה פיננסית ממוסגר בהחלטות הבסיסיות שנקראות:

1. החלטות השקעה: כרוך בתכנון יעד הרווח הנקי של החברה - תזרים כספי נטו - על מנת לייצר רווחים עתידיים; החלטות מימון: נסו למצוא את הדרך הזולה ביותר להשיג את הכסף הדרוש, שניהם כדי להתחיל פרויקט של ההשקעה, בהתמודדות עם קושי מחובר. החלטות על חלוקת הרווחים: הם נוטים לחלק את ההטבות בפרופורציה כזו שמקורו אשראי חשוב לבעלי החברה, ובו בזמן, הערכת שווי זהה.

אז אנו יכולים לטעון שמינהל פיננסי הוא מערכת התיאוריות, הטכניקות והנהלים לניתוח, הערכת שווי, תכנון, הערכה ובקרה פיננסית על משאבים לקבלת החלטות פיננסיות להשקעה ולקבלת משאבים כספיים, דרכם הם משפיעים ישירות על היעילות בשימוש במשאבים נדירים ועל יעילות הנהלת הארגון בכללותו.

המינהל הפיננסי מתמודד עם שתי בעיות יסוד בסיסיות. ראשית, כמה צריך הארגון להשקיע ובאילו נכסים ספציפיים עליו לעשות זאת? שנית, להשיג את הכספים הדרושים להשקעות כאלה?

ניהול כלכלי-פיננסי (GEF)

ניהול כלכלי-פיננסי הוא מערך של פעולות ותהליכים קשורים זה בזה, במטרה לארגן, לתכנן, לכוון ובקרה, ביעילות וביעילות, את המשאבים האנושיים, הכספיים והחומריים הנחוצים להפעלה ופיתוח של ארגונים, השולטים בהם בקפדנות ומשתמשים בהם באופן רציונאלי, כדי להשיג את היעדים המוצעים. כך אנו יכולים לאשר כי GEF הוא כלי אחד נוסף לשירות הניהול האינטגרלי של ארגונים.

תהליכים בסיסיים של ניהול כלכלי-פיננסי

הגדיר את ה- GEF כמערכת תהליכים קשורים זה לזה שמטרתם להשיג, בצורה הטובה ביותר, את השגת היעדים, הבאים מוגדרים כתהליכים בסיסיים:

1. תהליך הניהול והבקרה הפנימיים, התהליך החשבונאי, התכנון והבקרה הפיננסית, הניתוח, הניטור וההערכה, כתהליך מתמשך.

• קביעת התקציב, מעקב אחר סטיות תקציביות, ניתוח כלכלי-פיננסי, הערכת הפעילות והתוצאות שהושגו. השגת הסברים ופרשנויות לתוצאות הכלכליות שהושגו. הערכת התוצאות הכלכליות. הכרת רמת החבות של הארגון. נתח את הפירעון והיכולת לשלם את חובותיך.

בעולם העסקי של ימינו, על ניהול עסקי למדוד יעילות כלכלית, זה מושג באמצעות ניתוח כלכלי פיננסי, במטרה לדרוש את ההכנסה הנדרשת לכיסוי הוצאות חיוניות המבטיחות את המשכיותה של ייצור ושירותים.

הגדרות בסיסיות לניתוח כלכלי פיננסי

מהו הניתוח הכלכלי הפיננסי? מדוע השימוש המשולב בשני מונחים אלה בביטוי יחיד? כדי לענות על שתי שאלות אלה, ראשית יש להגדיר כמה מושגים חיוניים.

ניתוח: ניתוח פירושו לימוד, בחינה, התבוננות בהתנהגות של אירוע. כדי להשיג זאת בצורה אמיתית ומדויקת, יש צורך להיות מעמיק, שמשמעותו לא להגביל את הניתוח לכל דבר, שכן בנוסף להיותו שטחי הוא יכול להביא את המטפל למסקנות שגויות. יש להבין כי השלם יכול להטעות. מושג השלם יכול להיות יחסי, שכן על ידי פירוק שלם לחלקיו, בהמשכיות הניתוח של אחד מאותם חלקים, הוא יכול להפוך למכלול חדש.

ניתוח פיננסי, המכונה גם ניתוח כלכלי-פיננסי, הוא מדע בעל יעדים, עקרונות ושיטות מרובים, שמטרתו להעריך ביצועים, לכסות את כל היבטי הפעילות של החברה ולאתר את השפעת התנאים בהם התוצאות שלהם הושגו.

על זה מעלה ווסטון:

"… ניתוח פיננסי הוא מדע ואומנות. ערכו נעוץ בעובדה שהם יכולים להשתמש בקשרים כמותיים מסוימים כדי לאבחן את ההיבטים החזקים והחלשים של ביצועי החברה."

לדברי גיטמן:

"… ניתוח הדוחות הכספיים מתייחס בדרך כלל לחישוב יחסים להערכת התנהלות העבר, ההווה והצפוי של החברה, ניתוח יחסים הוא הצורה הרגילה ביותר של ניתוח פיננסי. הוא מציע את האמצעים הקשורים להפעלת החברה ".

לדברי צ'רלס לס ונטס:

"… ניתוח הדוחות הכספיים מראה: כושר הפירעון של העסק, ביטחונו, האמצעים שיש לנקוט לעתיד ”.

לדברי אוריול עמת:

"… ניתוח הדוחות הכספיים, המכונה גם ניתוח איזון או ניתוח חשבונאות, הוא מערך טכניקות המשמשות לאבחון מצבה וסיכוייה של החברה על מנת שתוכל לקבל החלטות מתאימות ".

לדברי קנדי:

"….. ניתוח הדוחות הכספיים כולל בחינת מערכות היחסים והמגמות כדי לקבוע אם המצב הכספי ותוצאות הפעילות, כמו גם ההתקדמות הכלכלית של החברה, משביע רצון.

ניתוח כלכלי מפרק תופעות כלכליות לחלקיהם המרכיבים ומחקר כל אחת מהן בפרט. במסגרת ניתוח הדוחות הכספיים זה קובע את אחוז הרווחיות של ההון שהושקע בעסק, בוחן לעומק את התהליכים הכלכליים, המאפשרים להעריך באופן אובייקטיבי את עבודתו של הארגון, קביעת אפשרויות פיתוח, שיפור של שירותים ושיטות וסגנונות ניהול.

לניתוח זה יש את המטרה הבסיסית להציג את התנהגות ההשלכה שנעשתה, לגלות חריגות וסיבותיהן, כמו גם לגלות את הרזרבות הפנימיות על מנת להשתמש בהן בשיפור בהמשך של ניהול הארגון, על ידי קבלת החלטות שקולות.

לדברי קותר:

"… ניתוח כלכלי פיננסי הוא המחקר האנליטי של המאזנים, דוח רווח והפסד ואופי אחר, של חברה מסחרית, בינם לבין עצמם או בהשוואה לאלה של חברות אחרות, הנחשבות מועילות לסייע להנהלה או כבסיס למדידת סיכוני אשראי והשקעה, הוא מוכן לעתים קרובות באמצעות יחסים פיננסיים או תפעוליים מקובלים (או קשרים) המראים לכאורה את המצב והמגמות. "

לדברי רוזנברג:

"… הוא השימוש בטכניקות ספציפיות לבחינת המסמכים הכספיים של חברה ובקרת זרמי הכספים, המוצרים והשירותים, הפנימיים והחיצוניים לחברה."

לפי Barandiarán:

"… מורכב מהצגת דוחות שיעזרו לדירקטורים בעסק שלך כמו גם לשאר המשקיעים והנושים לקבל החלטות, כמו גם קבוצות אחרות המתעניינות במצב הכלכלי ותוצאות פעולת העסק שלך. "

הטיעונים המרכיבים את הניתוח הכלכלי הם: התפוקה של החברה, אשר נקבעת על פי מידת היעילות, האיכותית והכמותית כאחד, של צוות הייצור בהשגת נפח ואיכות מסוימים של המוצר, רווחיות חיצונית, אשר היא מנסה למדוד את ההחזר הגבוה או פחות על ההון שהושקע בחברה, לבחון את דוח ההכנסה, לנתח את מרכיביה השונים, הן מבחינת הכנסות והן הוצאות.

התמיכה הבסיסית של ניתוח פיננסי נכללת במידע שנמסר בדוחות הכספיים, אלה מראים את מצבה הכלכלי של חברה, יכולתה לשלם או תוצאה של פעולות שהתקבלו בתקופה בעבר, בהווה או בעתיד.

הניתוח והפרשנות של דוחות כספיים: מורכב מאיסוף ולימוד נתונים חשבונאיים וכן הכנת ופרשנות של יחסים פיננסיים, מגמות ואחוזים. זהו התהליך שבאמצעותו בעלי עניין שונים בניהול חברה יוכלו להעריך אותו במצבים המשפיעים עליה כדי לקבוע אילו היבטים הופכים אותה לאופציה מוצקה והאפשרויות לעמוד בפני מצבים שליליים עתידיים.

מאפיינים, יעדים ושיטות ונהלים של ה- AEF

הניתוח הכלכלי-פיננסי של ישות, ללא קשר למגזר אליו הוא שייך, חייב להיות מבוסס על הקריטריונים הבאים:

1. שיטתיות: יש לבצע אותה חודשית.גמישות: יש להתאים אותה למאפיינים של כל גורם ולצרכיו של כל רגע.הומוגניות: האינדיקטורים המשמשים בכל מגזר פעילות הם הומוגניים, באופן שהם מאפשרים צבירה והשוואה עם ישויות דומות. והזדמנות: תוצאות הניתוח צריכות להיות מועילות ובמועד לקבלת החלטות פיננסיות. עליהם להציג סימני אזהרה של סטיות לא רצויות, המשמשים ככלי ניהול תפעולי. לשם כך עליו למדוד את היעילות והיעילות של הארגון. פשטות: על אינדיקטורים של הניתוח להיות מעטים ונהלי החישוב פשוטים, מבלי להפסיק לסנתז את היעילות והיעילות הפיננסית של הישות.יש לחלק את הניתוח הכספי על ידי יחידות ופעילויות ארגוניות.

מטרות הניתוח הכלכלי הפיננסי

• עזור למנהלי ארגון לקבוע אם ההחלטות לגבי מימון היו המתאימות ביותר ובכך לקבוע את עתיד ההשקעות. להבין את מרכיבי הניתוח המספקים השוואה בין יחסי הכספים והטכניקות השונות של ניתוח שניתן ליישם בתוך חברה.תאר כמה מהמדדים שיש לקחת בחשבון לצורך קבלת החלטות ופתרונות אלטרנטיביים לבעיות השונות המשפיעות על החברה, ועזור בתכנון כיוון ההשקעות אשר ערוך את הארגון. השתמש בסיבות הנפוצות ביותר לניתוח הנזילות והפעילות של חברה. נתח את הקשר בין חבות לבין מינוף פיננסי המוצג בדוחות הכספיים. הערך את הרווחיות.קבעו את מיקומה של החברה בשוק התחרותי בו היא פועלת, ספקו לעובדים מספיק מידע שהם צריכים כדי ליידע אותם על המצב בו החברה עובדת.

שיטות ונהלים לניתוח כלכלי-פיננסי

בשיטה של ​​ניתוח כלכלי מובן הדרך לגישה לחקר פעילות, כלומר מדובר בנהלי העבודה בעזרתם מתבצע המחקר, המדידה וההכללה של השפעת גורמים שונים על תהליכי פיתוח. הייצור באמצעות הערכת אינדיקטורים ומדדים.

שיטות ניתוח פיננסי נחשבות כנהלים המשמשים לפישוט, הפרדה או צמצום של הנתונים התיאוריים והמספריים המרכיבים את הדוחות הכספיים, על מנת למדוד את מערכות היחסים בתקופה אחת ואת השינויים שהוצגו בשנים חשבונאיות שונות.

ישנם קריטריונים שונים ביחס לשיטות, טכניקות ונהלים לניתוח הדוחות הכספיים, אך לסיכום מטרת שיטות הניתוח היא לפשט ולהקטין את הנתונים הנבדקים במונחים מובנים יותר בכדי להיות מסוגלים לפרש ולהפוך אותם למשמעותיים.

יעילות ניתוח הפעילות של החברה תלויה במידה מכריעה בשיטות בהן נעשה שימוש.

"שיטות הניתוח הנהוגות בדוחות הכספיים כוללות שיטות יחס פשוטות, יחסים סטנדרטיים, הפחתה לאחוזים אינטגרליים ומספרי מדדים, עלייה או ירידה של שיטת, שיטות מגמה ושיטות גרפיות."

השימוש בטכניקות הניתוח השונות תלוי זה בזה, חלקם עונים על השאלות שהשאירו האחרים ובדרך זו מתקדם הניתוח עד לקבלת יסודות השיפוט הדרושים בכדי לקבל החלטה.

על פי Meigs & Meigs "… ניתוח הוא עניין של יצירת קשרים משמעותיים ומסמן שינויים ומגמות. ישנן ארבע טכניקות ניתוח נפוצות: (1) שינויים במשקלים ובאחוזים, (2) אחוזי מגמה, (3) אחוזי רכיבים ו- (4) יחסים. »

1. הערך של שינוי בפזו הוא ההבדל בין שווי שנת בסיס לשנה להשוואה. השינוי באחוזים מחושב על ידי חלוקת שווי השינוי בין השנים לערך שנת הבסיס.

2. זה מורכב מקביעת הווריאציות של שנת בסיס, ביחס לשנים שלאחר מכן שנחשבו בניתוח. זה עוזר להדגים את היקף השינוי וכיוונו. הליך זה דורש שני שלבים:

• בחירת שנת בסיס וכל פריט באותה שנת בסיס מקבלים ערך של 100% למטרות השוואה. כל פריט בשנים שלאחר מכן מתבטא כאחוז מערך שנת הבסיס.

3. אחוזי רכיב, אחוזים אלה מציינים את הגודל היחסי של כל פריט הכלול בסך הכל, ביחס לסך הכל. ניתן לחשב את אחוזי המרכיב של כמה שנים ברציפות, את הפריטים העולים בחשיבות ואת הפחות משמעותיים.

4. חישוב יחסים, יחס הוא ביטוי מתמטי פשוט של היחס בין מספר אחד למשנהו, הנלקח כיחידה או מאה אחוז. הם יכולים לבוא לידי ביטוי ביחידות מדידה שונות (לפעמים, כאחוז, בימים, בערך). טכניקת ניתוח זו משתמעת בטכניקות הקודמות בהן נעשה שימוש, כלומר היחס הוא אינדקס, מקדם.

ישנן מספר שיטות לניתוח תוכן הדוחות הכספיים, עם זאת, על בסיס טכניקת ההשוואה, אנו יכולים לסווג אותם כדוגמה ולא על ידי הגבלה, כדלקמן:

1. שיטת ניתוח סטטית או אנכית. שיטת ניתוח אופקית או דינאמית. שיטת ניתוח היסטורית. שיטת ניתוח צפויה או מוערכת.

שיטת הניתוח האנכי או הסטטי מיושמת על מנת לנתח דוח כספי בתאריך קבוע או המתאים לתקופה מסוימת ולומדת את מערכות היחסים בין הנתונים הכספיים של חברה עבור סט אחד של דוחות, כלומר לאלה התואמים ל תאריך בודד או תקופת חשבונאות יחידה.

שיטת הניתוח האופקית או הדינאמית מיושמת על מנת לנתח שתי דוחות כספיים של אותה חברה במועדים שונים או המתאימים לשתי תקופות או שנות כספים. חקר את מערכות היחסים בין האלמנטים הכספיים לשתי קבוצות של דוחות, כלומר עבור דוחות תאריכים או תקופות רצופות. לכן הוא מייצג השוואה או דינמיקה בזמן.

שיטת הניתוח ההיסטורי מיושמת לניתוח סדרת דוחות כספיים של אותה חברה, במועדים או בתקופות שונות. אין ספק כי הצגת הדוחות הכספיים באופן השוואתי מגדילה את התועלת של דוחות אלו, תוך שהיא מדגישה את אופיים הכלכלי של הווריאציות, כמו גם את הנטייה של אותם אלה המשפיעים על התפתחות החברה.

שיטת הניתוח הצפויה או המשוערת מיושמת לצורך ניתוח דוחות כספיים או תקציבים של פרופורמה.

סיבות כספיות

יחסים פיננסיים הם דרך שימושית לאיסוף כמויות גדולות של נתונים פיננסיים והשוואה בין ביצועי החברה, ונועדו להעריך את הנזילות, הפעילות, המינוף והרווחיות. המידע הבסיסי מתקבל ממצב המאזן וההכנסה של החברה המאפשר לבצע הערכה מדוקדקת של מצבה של החברה ולעצב תכנית לפעילות עתידית.

אחת המטרות של הנהלת הארגון היא שימוש הולם בסיבות להסדרת ביצועי הארגון מתקופה לתקופה. הליך זה מנתח כל שינוי בלתי צפוי בכדי לאתר מוקדם בעיות.

הניתוח הכספי באמצעות שימוש בסיבות יכול להביא אותנו לטעויות מסוימות במסקנות שהושגו, ולכן ראוי להבהיר או אזהרות נחוצות:

• ראשית: השימוש בסיבה יחידה אינו מספק את המידע הדרוש כדי לשפוט את התפקוד הכולל של הארגון. יש להשתמש בכמה סיבות במקביל בכדי ליצור פסק דין הולם לגבי מצבו הכלכלי של הארגון: שנית: כאשר משווים את הדוחות הכספיים, יש להבטיח כי מועדיהם תואמים לשלבים או תקופות דומות. שלישית: הדוחות הכספיים יש לבדוק אותם בעבר כדי לבצע את הניתוח תוך שימוש בסיבות. רביעית: חשוב לוודא שהנתונים שמשווים עברו בדרך דומה.

היחסים הכספיים מייצגים מערכות יחסים בין עוצמות שבאות לידי ביטוי ביחידות כספיות מחשבונות המאזן, בינן לבין עצמן, או מאלה עם אלה של חשבון הרווח וההפסד.

למרות האמור לעיל, עלינו לקחת בחשבון במהלך תהליך הניתוח כי יש להם מגבלות:

• קשיים בהשוואה בין מספר חברות, בשל ההבדלים בשיטות החשבונאיות של הערכת מלאי, חשבונות חייבים ורכוש קבוע, הם משווים את רווח ההערכה לסכום המכיל אותו רווח. הם תמיד מתייחסים לעבר והם רק מעידים על מה שעלול לקרות.

יחסי נזילות

הם מודדים את יכולת התשלום של החברה להתמודד עם חובותיה לטווח הקצר. כלומר, המזומנים ביד, לפרוע חובות. הם מבטאים לא רק את ניהול סך הכספים של החברה, אלא את היכולת הניהולית להמיר נכסים מסוימים למזומן. יחסי נזילות הם סטטיים בסוף השנה. לפיכך, חשוב להנהלה לבחון תזרימי מזומנים עתידיים, אם צפויות בעתיד הוצאות מזומנים גבוהות יחסית להכנסות, מצב הנזילות של החברה תידרדר.

קבוצת יחסי הנזילות מורכבת מ:

ניהול הון עבודה

ההון הנקי מהווה את החלק של הנכסים השוטפים שממומנים בהתחייבויות לטווח ארוך ומאפשר לחברה למדוד את נזילותה, כלומר זהו ההבדל בין הנכסים השוטפים וההתחייבויות. מדד זה חייב להיות חיובי, ולהבטיח כי הנכסים השוטפים יתקיימו כגדולים מההתחייבויות השוטפות, מה שמעיד כי לחברה יש את האמצעים הכספיים לשלם את התחייבויותיה לטווח הקצר.

מחושב:

הון חוזר = נכסים שוטפים - התחייבויות שוטפות

יחס נזילות כללי

משייך נכסים שוטפים להתחייבויות שוטפות. הערך של מדד זה נע בין 1 ל -2

נזילות כללית = נכסי שוטף (AC) / התחייבויות שוטפות (PC)

הוא מבטא את הזמנים שבהם הנכסים השוטפים מכסים את ההתחייבויות השוטפות או את סכום הפסו של הנכסים השוטפים שהחברה מחזיקה עבור כל פסו של התחייבויות שוטפות, על פי הקריטריונים של כמה מחברים, כאשר מדובר בין 1.3 ל- 1.5 לחברה נזילות נאותה, פחות מ- 1.3 בסכנת השעיית תשלום וכאשר הוא גדול מ -1.5 אתה מסתכן ברכוש סרק.

יחס נזילות מיידי, בדיקת חומצה או יחס מהיר

הוא מודד את היכולת לעמוד בהתחייבויות לטווח הקצר ביותר המבוקש, על בסיס נכסים שוטפים, בניכוי הפריטים הכי פחות נזילים. מלאי הוא בדרך כלל הנכס הפחות נזיל של הנכסים השוטפים של החברה והם גם הנכסים העשויים לסבול הפסדים במקרה של פירוק. כמו היחס הנוכחי, גם יחס זה, הערך שנחשב מקובל, תלוי מאוד בענף. מומלץ שערכו יהיה גדול או שווה ל -1.

ניהול כלכלי-פיננסי

יחס יחס או פירעון

המכונה גם נזילות כללית, זה היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות שוטפות, זה מתקבל על ידי חלוקת הנכסים השוטפים בהתחייבויות שוטפות. הנכסים השוטפים כוללים למעשה חשבונות במזומן, בנקים, חשבונות ומסמכים חייבים ומלאי. זה מאפשר לנו למדוד את יכולתה של חברה לכסות את התחייבויותיה לטווח הקצר מהנכסים השוטפים שלה, בזמן מסוים. יחס סיבוב של 2 נחשב לעיתים כמקובל, אולם אם הסכמה לקבל או לא תלויה בענפי המשק בהם פועל הארגון. כל עוד היחס במחזור הוא 1 ההון החוזר הנקי שלך יהיה 0, אם הוא פחות מ -1 יהיה לך הון חוזר שלילי, האופטימלי הוא 1.5 עד 2.

ניהול כלכלי-פיננסי

סיבות פעילות

הם מודדים את האפקטיביות והיעילות של הניהול, בניהול הון חוזר, הם מביעים את ההשפעות של החלטות ומדיניות שמנהלת החברה, בנוגע לשימוש בכספים שלה. הם מראים כיצד החברה מנוהלת ביחס לאוספים, מכירות במזומן, מלאי וסך כל המכירות. יחסים אלה מרמזים על השוואה בין מכירות לנכסים הנחוצים לתמיכה ברמת המכירות, בהתחשב בעובדה שיש ערך התאמה מתאים בין מושגים אלה. הם מודדים את יכולתה של החברה לייצר כספים פנימיים, על ידי ניהול נכון של המשאבים שהושקעו בנכסים אלה. לפיכך יש לנו בקבוצה זו את הסיבות הבאות:

סיבוב מלאי

זה מכמת את הזמן שלוקח להשקעה במלאי להפוך למזומן ומאפשר לנו לדעת את מספר הפעמים שההשקעה הזו עוברת לשוק, בשנה וכמה פעמים היא מחודשת. ישנם מספר סוגים של מלאי. לתעשייה שהופכת חומרי גלם יהיו שלושה סוגים של מלאי: זה של חומרי גלם, זה של מוצרים בתהליך וזה של מוצרים מוגמרים. אם החברה עוסקת בסחר, יהיה רק ​​סוג מלאי אחד, הנקרא חשבונאות, כסחורה.

חישוב זה נעשה כדלקמן:

ניהול כלכלי-פיננסי

תוצאה זו משמעותית רק בהשוואה לזה של חברות אחרות העוסקות באותה פעילות או עם מחזור המלאי הקודם. ככל שתוצאה זו גבוהה יותר, כך ייטב הארגון, מכיוון שהוא גם מראה כי אין לו ערכי מלאי מוגזמים. ניתן להמיר את הסיבוב לטווח מלאי ממוצע על ידי חלוקת 360 על ידו.

ניהול כלכלי-פיננסי

תקופת האיסוף או הסיבוב השנתי

ניתן לחשב אותו על ידי ביטוי הימים הממוצעים בהם נותרו החשבונות לפני שהם נאספים או ציון מספר הפעמים בהן החשבונות מסתובבים. כדי להמיר את מספר הימים למספר הפעמים שחייבים חייבים להישאר קפואים, אנו מחלקים 360 יום.

תקופת האיסוף:

ניהול כלכלי-פיננסי

תקופת תשלום או סיבוב שנתי

בדומה לסיבות המפורטות לעיל, ניתן לחשב מדד זה כימים או סיבובים ממוצעים לשנה כדי לפרוע חובות.

ניהול כלכלי-פיננסי

סיבוב סך הנכסים

סיבה זו נועדה למדוד את פעילות המכירות של החברה, כלומר כמה פעמים החברה יכולה להציב בקרב לקוחותיה ערך השווה להשקעה שבוצעה. ככל שמחזור זה גבוה יותר, כך נעשה שימוש בנכסים יעילים יותר ויעילות התפוקה של סך הנכסים, מה שאומר רווחיות גבוהה יותר של העסק.

ניהול כלכלי-פיננסי

סיבוב הון חוזר

נקבע כי הון חוזר הוא תוצאה של החזקת מזומנים, הלוואות לקוחות, מלאי מלאי, תשלום מראש ונכסים שוטפים אחרים וכן נוכחות חובות לזמן קצר. מכאן שגידול במכירות חייב להתאים לגידול בהון החוזר.

כדי לוודא אם יחס ההון החוזר במכירות הוא פרופורציונלי, אם הוא משתפר או מתדרדר, ניתן לחשב את סיבוב ההון החוזר כדלקמן:

ניהול כלכלי-פיננסי

יחס החוב

חוב הוא בעיית תזרים מזומנים והסיכון להיכנס לחובות הוא היכולת של הנהלת החברה להחזיק או לא לייצר את הכספים הדרושים והמספיקים בכדי לשלם את החובות עם פירעונם. כאשר מפרשים יחס זה, יש לזכור כי ככל שהוא גבוה יותר, כך המינוף הפיננסי של הישות גדול יותר.

ניהול כלכלי-פיננסי

איכות חוב

חובות הם תמיד סיכון, אך ללא ספק אלה שמתבגרים מוקדם יותר מדאיגים יותר. לפעמים חברות לוות יותר מדי בטווח הקצר כדי לממן השקעות לטווח ארוך.

חישוב יחס זה מאפשר למדוד את הסיכון בצורה מדויקת יותר. היחס מחושב על ידי קשירת חובות לטווח הקצר לסך החובות:

ניהול כלכלי-פיננסי

סיבה זו מאפשרת לנו לדעת את סוג הפוליסה, בין אם אגרסיבית או שמרנית, שהחברה משתמשת בה בחובות. כאשר החוב לטווח הקצר מייצג אחוז גבוה מסך ההתחייבויות, לחברה מדיניות חוב אגרסיבית, מועילה כאשר הישות מצפה שהקרן שלה צריכה להיות מחזורית, עונתית או להקטין בעתיד הקרוב, כאשר החוב בטווח הארוך זה גדול יותר, סוג המדיניות שהחברה פועלת היא שמרנית ומונעת תנודות בשיעורים בטווח הקצר.

סיבה לאוטונומיה

יחס האוטונומיה הוא המקבילה להליך המוצג לעיל למדידת חובות. מכיוון שניתן לממן חברה בהון עצמי וחיצוני, הגידול באחת מהן גורם לירידה בשני ולהיפך. רמת האוטונומיה מראה לנו עד כמה חברה עצמאית כלכלית מנושים. חישובו מתבצע כך:

ניהול כלכלי-פיננסי

יתרה פיננסית

בעת ניתוח המאזן של חברה, תמיד מעריכים האם הוא מאוזן כלכלית. כדי לקבל איזון פיננסי, החברה חייבת להיות נזילה וממיסה. יש לעמוד בשני התנאים. על מנת שיהיה נזילות, הנכסים השוטפים (AC) עולים על ההתחייבויות השוטפות (PC), וכדי שיש להם פירעון, הנכסים הריאליים (AR) עולים על מימון חיצוני.

כדי להעריך איזון פיננסי, נבדק אם הוא יציב. כדי לראות את זה כיציב דורש פרופורציה בין מימון של צד שלישי (FA) לבעלות (FP), בין 40% ל 60%; כלומר, כל שילוב שנע בין טווחים אלה.

ניתוח הרווחיות הכלכלית והפיננסית

הם מכסים את מערך היחסים המשווים את הרווחים לתקופה עם סעיפים מסוימים בדוח רווח והפסד.

תוצאותיה מממשות את היעילות בניהול החברה, כלומר הדרך בה מנהלים השתמשו במשאבי הישות. מסיבות אלה, על הנהלת הישות להבטיח את התנהגותם של מדדים אלה, מכיוון שככל שהתוצאות שלהם גדלות, כך השגשוג עבור החברה גדול יותר.

• מרווח רווח ממכירות. רווחיות כלכלית או יכולת בסיסית לייצר רווחים. רווחיות פיננסית או תשואה להון.

שולי רווח ממכירות: מציין כמה הרווח הושג עבור כל פזו מכירות, כלומר כמה החברה מרוויחה עבור כל פזו שהיא מוכרת.

שולי רווח ממכירות: רווח נקי / מכירות

ככל שהתוצאה של אינדיקטור זה גבוהה יותר, כך החברה תהיה טובה יותר כך ניהול מכירות יעיל יותר.

החזר השקעה: זה אומר לנו כמה הרווח הושג עבור כל פזו של נכסים זמינים.

החזר השקעה = הכנסה נטו / סך הנכסים

רווחיות כלכלית או יכולת בסיסית לייצר רווחים

אחת החלופות בהן משתמשים בישות למדידת רווחיות היא יחס הרווחיות הכלכלית, המכונה מלכת המדדים הפיננסיים על ידי סופרים רבים. סיבה זו מצליחה לסכם במידה רבה את ההשפעה של הרווחים שנוצרים על כל ההשקעה בה משתמשת החברה וזו הסיבה שרבים מכנים אותה התשואה על ההשקעה. יחס זה מאפשר לנו למדוד את מידת היעילות בה ניהל הנכסים. זה יכול להתבטא כאחוז, או כאחוז, להכפיל את היחס ב 100.

הכנסה ממסים וריבית / סך כל הנכסים

משוואה בסיסית לרווחיות כלכלית

רווחיות כלכלית = שולי רווח / מכירות X סיבוב של סך הנכסים

תשואה פיננסית או תשואה להון

רווחיות פיננסית כמו גם רווחיות כלכלית הם יחס המשקף את השפעת התנהגותם של גורמים שונים; מראה את התשואה שהופקה להון עצמי. זה יכול לבוא לידי ביטוי כאחוז או כאחוז.

רווחים לפני מיסים וריבית / הון ממוצע

משוואה בסיסית לרווחיות פיננסית

רווחיות פיננסית = שולי רווח / מכירות X סיבוב סך הנכסים חבות X

ניתוח סך הנכסים: מראה את היעילות בשימוש בנכסים שעל החברה לייצר מכירות. זה מבטא כמה נמכר עבור כל פזו של נכס מושקע.

סיבוב נכסים = מכירות נטו / סה"כ נכסים

חשיבות ניתוח כלכלי פיננסי לקבלת החלטות

הצעה מכרעת לקבלת החלטות אובייקטיביות עבור כל סוג של חברה היא תהליך ניתוח הדוחות הכספיים, מכיוון שתהליך המידע תלוי בהם ותוכלו לראות כי הוא מסוגל לעמוד ביעד זה.

הניתוח הכלכלי-פיננסי מאפשר לבצע אבחנה לגבי מצבו הפנימי והפרספקטיבות של הישות, מה שמראה שמנהלים מקבלים החלטות בזמן על נקודות תורפה שהשפיעו על היעילות וממשיכים להשפיע עליהם בעתיד, ובמקביל ממשיכים לחזק את הנקודות. מכריע כדי להשיג בהצלחה את היעדים המוצעים.

לצורך קבלת ההחלטות, הניתוח הכלכלי-פיננסי שימושי מאוד מבחינה פנימית, מכיוון שהוא נותן את ההזדמנות לכל המעוניינים ללמוד על המצב ועל ההתפתחות הצפויה של החברה.

הפרופסור של האוניברסיטה האוטונומית במקסיקו סיטי, רישיון חואן אנטוניו מרטינז בתואר השני של הכספים, הביע:

"… ניתוח פיננסי הוא כלי או טכניקה המיושמת על ידי המנהל הפיננסי לצורך הערכה היסטורית של גוף חברתי, ציבורי או פרטי. שיטת הניתוח, כטכניקה הניתנת ליישום פרשנות, מציגה את הסדר שלאחר מכן להפריד ולהכיר את המרכיבים התיאוריים והמספריים המרכיבים את תוכן הדוחות הכספיים.

באמצעות הניתוח הכלכלי-פיננסי ניתן לבצע אבחנה של החברה, שהיא תוצאה של ניתוח כל הנתונים הרלוונטיים של החברה ודיווח על נקודות התורפה והחזקה שלה. בכדי שהאבחנה תועיל, יש לעמוד בנסיבות הבאות:

• זה חייב להיות מבוסס על ניתוח כל הנתונים הרלוונטיים, זה צריך להיעשות בזמן. זה חייב להיות נכון. עליו להיות מלווה מייד באמצעים מתקנים מתאימים כדי לפתור את נקודות התורפה ולנצל את הנקודות החזקות.

אבחנה יומיומית זו של החברה היא כלי מפתח לניהול נכון. זה עוזר להשיג את מה שיכול להיחשב ליעדים של מרבית החברות:

1. לשרוד: המשך לתפקד לאורך השנים, תוך הקפדה על כל ההתחייבויות שהתחייבו. היה רווחי: הפק רווחים כדי לשלם כראוי לבעלי המניות ולממן כראוי את ההשקעות הנדרשות. צמיחה: הגדל את המכירות, נתחי השוק, היתרונות והערך של החברה.

מסקנות

הניתוח התיאורטי של ההיבטים המטופלים מניח את היסודות לפיתוח נהלים והצעת כלים המובילים לפיתוח ניהול כלכלי-פיננסי הולם, לניתוח כלכלי-פיננסי יעיל יותר ולהעדפת תהליך קבלת ההחלטות.

בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

1. יסודות המינהל הפיננסי כרך א 'ו- ב': SAGitman לורנס, J., יסודות המינהל הפיננסי. כרך א 'ו- ב'. MESHongren, C., חשבונאות פיננסית. חוֹדֶשׁ. כרך א 'עמוד 523. מרטינז, חואן אנטוניו. ועידה לניתוח כלכלי פיננסי. דיפלומה במימון. מקסיקו: Horizontes SA. 1996. עמ '. 5.Meigs & Meigs. הנהלת חשבונות בסיס להחלטות ניהוליות. פ. 53. ווסטון, פרד. יסודות המינהל הפיננסי, המהדורה העשירית. נערך על ידי ה- MONTH. עמ '45.