הסמכה אקדמית מנקודת המבט של תורת האמונות

1. הקדמה

מאמר זה יתחיל מניתוח היצירתיות וחשיבה רב-ממדית בהסמכה אקדמית מנקודת המבט של תורת האמונות, שתאפשר לנו לדעת את המשגה שלה, את תכונותיו, את שיטותיו, את האסטרטגיות הרגילות ביותר לקידומה, ה- ANUIES, התייחסות לתהליך ההסמכה של אזכורי ה- IES; " ההסמכה קיבלה רלוונטיות ודיוק רב יותר בגלל הדאגה הגוברת להעלות את האיכות האקדמית של מוסדות חינוך."

זה לא מוביל להבנה מנקודת המבט של תורת האמונות אם מדובר בפעילות אחת נוספת בשיעורי הבית או שזה הרגל שמוביל לחדשנות, יצירתיות ולשינוי הרציונלי בתהליכים אקדמיים, מסיבה זו זה רלוונטי להטיל ספק בחשיבות היצירתיות, חשיבה רב ממדית, בהסמכה אקדמית.

עם זאת דמיינו משהו מורכב וקשה, אולם יצירתיות " היא הביטוי המרבי למחשבה ופעולה אנושית " שצריך לחזק ולפתח בתרחישים השונים של חיי היומיום שלנו, כמו פיתוח מכונן, תקשורתי, ארגוני ועבודה, פיתוח בתחומים קוגניטיביים, רגשיים, רצוניים ויחוסיים המעניקים כוח למחשבה ופעולה, תמיד מהצמיחה הפנימית ומשמעות המשימה.

כאשר אנשים שקועים בתהליכי ההסמכה הללו רואים באמונות תחושה של דבקות במשהו או מישהו שמשמעותו אי אפשר לתת סיבה (מובנת כאן ברציונליות, להסביר משהו ממשמעות אחת), אז תהליכי ההסמכה הופכים הם רואים זאת כפעילות יומיומית יותר, כתהליכים שלא יהפכו את העשייה האקדמית, אך כאשר ניגש למוקד האמונה כעדכון של האפשרות האמיתית שניתנה או עם משבר של רציונליות, אז האפשרות ללמוד עדכונים והפקות המאפשרים יצירת מערכות פילוסופיות ומדעיות של יצירתיות וחשיבה רב ממדית.

2.- הטיעון

בימינו, הדיבור על יצירתיות נתפס כמשהו מורכב וקשה, עם זאת, "זה הביטוי המקסימלי של מחשבה ופעולה אנושית" שצריך לחזק ולפתח בתרחישים השונים בחיי היומיום שלנו, כמו פיתוח מעצב, תקשורתי, ארגוני, עבודה בין היתר. היצירתיות כיכולת לראות אפשרויות חדשות אצל אנשים, בדברים, בחדשנות או בעשייה של משהו שמתגשם, עוזרת להעלות תכונות שונות לעשות זאת, להפוך לשיטות או אסטרטגיות לעשות זאת וכך מולידה חשיבה רַב מֵמָדִים. חשיבה רב ממדית זו מקורה כאשר אנו מיישמים את פונקציית הפעולה והטכנולוגיה על אותה יצירתיות, כאשר היא מיושמת כתמיכה למדידת התוצאות,או שהוא מבוסס על שילוב של ניתוח אסטרטגי, כלומר כאשר כל הכלים מיושמים ומשולבים באותה יצירה, ויוצרים כוח ייחודי לעבר יעד ספציפי, אם זה מתמקד ספציפית בחיפוש אחר איכות בארגון ובעיקר ב השכלה, זה הופך לתהליכים, המכונים תהליכי הסמכה אקדמית.

תהליכי הסמכה אקדמיים מעניקים לנו דגש על לאן אנו רוצים להגיע, על מה אנו רוצים לעשות, על מה אנו רוצים להשיג בחיי התלמידים, דבר המרמז על האחריות שהדבר מביא למורים ולמוסד החינוכי, התלמיד עצמו, וכתוצאה מכך צמיחת המוסד, של המורים והתלמידים, מעודד כל הזמן יצירתיות וחשיבה רב ממדית, על מנת לבדוק אם ההסמכה האקדמית היא תהליך בו יצירתיות וחשיבה רב ממדית משתמעים או זו פשוט אמונה איכותית סובייקטיבית שהופכת לפעילות ולא להרגל.

מסיבה כזו אנו מתמקדים בתורת האמונות שיש לה שתי גישות. 1) אמונה היא למעשה תחושה של דבקות במשהו או במישהו שמשמעותו בלתי אפשרית לתת סיבה (מובנת כאן ברציונליות, להסביר משהו ממשמעות אחת) ו 2) אמונה היא האפשרות ללמוד את ההפקות המעודכנות המאפשרות את יצירת מערכות פילוסופיות ומדעיות (משבר הרציונלי) ועל בסיס גישה זו מבוסס המחקר שלנו.

את הניתוח שבוצע על ידי מחקר זה יהיה צורך לדעת ברצף את ההמשגות בנפרד על מילות מפתח שיעזרו לנו לפרש ולדמיין טוב יותר את נושא ההתייחסות שלנו.

- יצירתיות.- "יכולת לראות אפשרויות חדשות אצל אנשים ודברים, ולחדש או לעשות משהו שהופך למציאות". (Varela, 2008)

- מילה יוונית סינקטית.- "זוהי תחום שמפתח שיטות או מערכת אסטרטגיות שמטרתה תופעת היצירתיות והפרודוקטיביות." (Varela, 2008)

- חשיבה רב ממדית.- השילוב של ניתוח אסטרטגי, תכנון, יצירתיות על בסיס פעולה וטכנולוגיה מיושם לתמיכה במדידת התוצאות, תוך חיפוש שכל הכלים משולבים, מסונכרנים ויוצרים כוח של מותג ייחודי.

באשר להסמכה אקדמית בפרסום המזכירות הכללית של האיגוד הלאומי לאוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה (ANUIES) בנוגע ל"שיקולים כלליים לתהליך ההסמכה של מוסדות להשכלה גבוהה במקסיקו ", אנו מוצאים כי:

" הסמכה, היא הקונוטציות המוסדיות והפרטיות שלה, מרמזת על חיפוש אחר הכרה ויוקרה חברתית על ידי יחידים ומוסדות. במובן זה, תהליכי ההסמכה הפכו לדרישה הכרחית ".

זה מרמז על בלבול של חובת להיות והחובה לעשות, כלומר הסמכה אקדמית מבוקשת על ידי מוסדות מסוימים אך ורק כדי להכיל הכרה ויוקרה חברתית, מה שלא אמור להיות המקרה.

מנקודת מבט אחרת, ההסמכה האקדמית מוגדרת גם על פי מסמך ה- ANUIES.

"הסמכה היא הערכה, זהו תהליך אינטגרלי של התהליך האקדמי של התלמיד: הוא מדווח על ידע, מיומנויות, תחומי עניין, עמדות, הרגלי לימוד וכו '. תהליך זה כולל בנוסף למבחנים מסוגים שונים, עדויות אחרות ללמידה כמו עבודה, דוחות, מאמרים, דיונים וכו '. זוהי גם שיטה להשגת ולעיבוד ראיות לשיפור הלמידה וההוראה "(Moran 2003, p. 72).

בקונוטציה זו מבקשים את מהות ההסמכה האקדמית, שם חייבים להיות מרומזים על יצירתיות וחשיבה רב ממדית.

מסיבה זו, ההסמכה האקדמית נובעת מאותו צורך בגלובליזציה ובחברת הידע הנתמכת על ידי טכנולוגיות חדשות, עם הופעתם של שני זרמים רלוונטיים: מדידת התוצאות והמגמות בתחרות, מה שמרמז על הביקוש התרבותי והחברתי. לקראת חינוך אינטגרלי, הכרחי להתחשב באדם במלואו: גוף ונפש, רגישות וחוש אסתטי, ומציע לצעירים את כל ההזדמנויות האפשריות לגילוי וניסוי אמנותי, תרבותי וחברתי, בשיתוף פעולה הדוק עם האחראים ל פעילויות תרבותיות במדינה שלנו.

אולם יש בכך כדי להאמין בחלום מכיוון שרבים חושבים שזה יתרחש רק במדינות מתפתחות, ומכאן החזון הסובייקטיבי של כמה ארגונים קיימים ובעיקר הציפייה הנמוכה של מוסדות ומשתמשים (סטודנטים) לדרוש את הסמכה, מכיוון שכאשר רואים בזה משהו סובייקטיבי, נוצרות אוטופיות כמו אמת, משמעות וערך.

החשיבות של תיאוריות של אמונות היא שכל מערכת רציונלית מבוססת (במפורש או במשתמע) אמונות אונטיות ואונטולוגיות, המשתמעת מכך. אמונה "היא בעצם תחושה של דבקות במשהו או במישהו שמשמעותו בלתי אפשרית לתת סיבה (מובנת כאן ברציונליות, להסביר משהו ממשמעות יחידה: המודע או התודעה) -" (שונים, 2010)

תורת ההוכחות פותחה על ידי דמפסטר (1967) והוארכה בהמשך על ידי שפר (1976), וזו הסיבה שלעתים מכנים אותה תיאוריית דמפסטר-שפר. האמירה שלו הונעה על ידי הקשיים בהם נתקלו בתורת ההסתברות לייצג בורות, ולטפל בצורך באמונות שהוקצו לאירוע והכחשתו להוספה לאחת. תיאוריית דמפסטר-שפר, הידועה גם בשם תיאוריית תפקודי האמונה, היא הכללה של התיאוריה הבייסית של ההסתברות הסובייקטיבית. (שונות, 2010).

Yáñez Cortés “distingue tres tipos de creencia: creencia 1 (o creencia ónticas básica), creencia 2 y creencia 3 (ambas ontológicas). La creencia ónticas o 1, son aquella fundamental a la cual todas las demás se remiten y a la cual estamos adheridos esencialmente constituyendo nuestro sentido de sujetos puede producir un efecto motorizarte o paralizante, en la medida en que funcione como posibilidad (apertura) o como actualidad cerrada al modo del ser parmenídeo (cerrado y autosuficiente, impide la creación). La Creencias ontológicas 2 y 3, o creencias superestructurales: son las que permiten la creación de sistemas filosóficos y científicos. Las creencias 2 y 3 consisten entonces en actualizaciones ontológicas. Es decir ponen en crisis la racionalidad: requiere a su vez una justificación, o mejor análisis que aborde el tema de en qué puede consistir esta lógica”

מנקודת מבטי ומצורף לקביעה זו של מר יאנז קורטס, אנו יכולים להזכיר כי לשם הסמכה אקדמית שלא להיראות סובייקטיבית או כאמונה של הגישה הראשונה, עלינו לבסס יצירתיות במלוא הדרה, להניח חשיבה רב ממדית ויש לנו גישת אמונה אונטולוגיה על-מבנית המאפשרת שיפור מתמיד של הידע, שביעות הרצון הקבוע של המשתמש (הסטודנט), כך שמבקשים התעלות של הסטודנט, המוסד והפקולטה עצמה.

3.- מסקנה

לא רק שאנו יכולים ליישם יצירתיות וחשיבה רב ממדית בהסמכה אקדמית בגישה אמונית אטרולוגית, אלא שהיא צריכה להיות ישימה בכל עבודתנו היומיומית, זה מרמז על ביצוע הדברים שאנחנו באמת רוצים לעשות, כישרונות יתגלו בכל רגע, הם יושגו שינויים שעולים עלינו והיינו משיגים צמיחה מתמדת, ההסמכה האקדמית נותנת לנו התמקדות לאן אנו רוצים להגיע, מה אנו רוצים לעשות, מה אנו רוצים להשיג בחיי התלמידים, מה שמרמז על האחריות שזה מביא למורים ובמוסד החינוכיוכסטודנט, וכתוצאה מכך צמיחת המוסד, של המורים והתלמידים, תוך קידום מתמיד של יצירתיות וחשיבה רב ממדית, ואימות כי ההסמכה האקדמית, אם אנו רואים זאת מהגישה האונטולוגית, שיש לשנות את הרציונליות ללא הרף להשיג איכות והצלחה על ידי יצירת פרדיגמות שמובילות לנו תשוקה למה שאנחנו עושים, למה שאנחנו תורמים לחברה ולבני אדם, ליצור התחייבויות קבועות למוסד, לתלמידים, למורים, לעצמנו, לחפש מצוינות לא כפעילות אלא כהרגל, להיות טובים בביקורת חיובית ולהציע לקדם שינוי, לגרום לדברים לקרות ולהאמין שחלומות יכולים להפסיק להיות אוטופיות ולהפוך למציאות, לאתגר את הבלתי אפשרי,לחלום גדול לעשות גדול.

4.- ביבליוגרפיה

שינוי ושיפור מתמשך.

וילגאס דה לה וגה ישו

דיאנה העריכה. מקסיקו, 1995.

ניתוח בעיות וקבלת החלטות.

מאורו רודריגס אסטראדה

מדריך העריכה מודרו, 1990.

הנהלת המאה ה -21

פיטר דרוקר

Prentice העריכה מאי, 1998.

מגמות מגה 2000

ניינסביט נורמה