סחר חוץ הוא גורם מפתח בכלכלה היפנית, אולם הרפורמות לא גיררו ביעילות את המגזר החשוב הזה. האסטרטגיות שבוצעו הן פיתוח עם מדיניות מוניטרית מורחבת מאוד לסיום הדפלציה שמפריעה להתפתחות המדינה בחמש עשרה השנים האחרונות. ההתרחבות הכספית חסרת התקדים שהובילה בנק יפן פועלת להתגבר על ירידת המחירים, והרשויות ידחפו את הנחוץ כדי להגיע ליעד האינפלציה של 2%. כל המצב הזה והצעדים שננקטים משפיעים על סחר חוץ יפני.
מילות מפתח: שינזו אבה, מדיניות פיסקלית ומוניטרית, סחר חוץ, כלכלה, אבנומיקה, ממשלה
האמצעים הכלכליים החדשים של ראש ממשלת יפן שינזו אבה מתמקדים בהתאוששות הכלכלה היפנית, שסובלת משבר מאז שנות התשעים, אולם אחד המגזרים שהושפעו ביותר במקרו-כלכלה שלה הוא המגזר החיצוני, אשר בשנים האחרונות חלה האטה ניכרת ובאחרים ירידה מדאיגה.
סחר חוץ הוא גורם מפתח בכלכלה היפנית, אולם הרפורמות לא גיררו ביעילות את המגזר החשוב הזה. האסטרטגיות שבוצעו הן התרחבות עם מדיניות מוניטרית מורחבת מאוד לסיום הדפלציה שמפריעה להתפתחות המדינה בחמש עשרה השנים האחרונות.
ההתרחבות הכספית חסרת התקדים שהובילה בנק יפן פועלת להתגבר על ירידת המחירים, והרשויות ידחפו את מה שצריך כדי להגיע ליעד האינפלציה של 2%.
לדברי נשיא בנק יפן, השילוב של צמיחה כלכלית מהירה, עלייה בציפיות לאינפלציה וירידה בריבית לטווח הארוך הצביעו על כך שהמשק "מתקדם ברציפות" לקראת התגברות על דפלציה..
תכנית הרפורמה הכלכלית של אייב, שכונתה בתקשורת "Abenomics ", כוללת גם תוכנית רכישה אגרסיבית של אגרות חוב שבוצעה על ידי בנק יפן מאז אפריל והרחבה משמעותית של ההוצאה הציבורית.
Abenomics הוא השם שניתן לשורה של צעדים שהנהיג ראש הממשלה שינזו אבה לאחר בחירתו מחדש בדצמבר 2012. מטרתו היא להחיות, באמצעות " שלושה חצים" או יעדים, את הכלכלה העומדת בעמידה. שלושת המטרות או החצים האלה הם:
- גירוי פיסקלי מאסיבי, הקלה כספית מאסיבית בבנק יפן ורפורמות מבניות המגבירות את התחרותיות היפנית .
השניים הראשונים סווגו כאמצעים קיינסיאנים טהורים, והם מנוגדים שכן אם הם עובדים הם ייצרו מתחים גדולים. לדוגמא, גירוי פיסקלי מורכב מהפחתה במיסים שישלמו החברות היפניות לאוצר, אשר תועיל להן בחיסכון הוני בו ישמשו את המשך השקעותן והרחבת ההון שלהן, תמריץ את היצוא שלהן. עם זאת, צעדים אלה לא הספיקו לעודד סחר חוץ.
לרבים מהחברות הללו יש חובות גדולים עם הבנק ובעייתם כפולה מכיוון שלא היה להם מספיק רווחים בכדי להניע את החברה קדימה, זה מונע על ידי דפלציה, מדד המחירים לצרכן (מדד המחירים לצרכן) ומדד מחירי היצרן. (IPP) נותרו מדוכאים וההשקעה והצריכה מסתובבים כלפי מטה.
משהו דומה מתרחש עם מדיניות מוניטרית מתרחבת, בה מיושמים שיעורי הריבית כל כך נמוכים עד שהם מופרכים, שכן יפן היא המדינה שיש לה את השיעור הנמוך ביותר בתולדות המדינות המפותחות, ומגיעה לאפס אחוזים. מטרת המדיניות המוניטרית הרכה הזו היא לעורר אשראי מוניטרי עסקי לעודד השקעות וצריכה, אך במצב בו נמצאת הכלכלה היפנית מזה מספר שנים, במיוחד מאז 1999, מה שהחריף את הדפלציה, היא לא הצליחה להתאושש. מתופעה זו, אפוא, ככל שניסיונות המדיניות המוניטרית והפיסקלית נעשים, הבעיה נמשכת.
כל האמור לעיל משפיע על המגזר החיצוני היפני בצורה חריפה, מכיוון שלא פגעה בפריון של החברות ומכירותיהן, כך שהיצוא והיבוא של מדינה זו מושפעים.
החץ השלישי, הרפורמה בתוכנית המקדמת השקעות פרטיות היא החשובה ביותר מבחינה אסטרטגית עבור הממשלה. כדי לחזור לצמיחה יציבה ומהירה יחסית, על הכלכלה היפנית להיות תחרותית יותר. מגבלות ממשלתיות, חוקים, תנאים, תקנות, מנגנונים ביורוקרטיים ומיסים גבוהים מהווים מכשולים לשוק התחרותי בעולם.
אייב חשף אסטרטגיית פיתוח חדשה, שמטרתה לעורר את המגזר הפרטי להשקעה. ברגע שהעסקים יתעצמו, לדברי אייב, המגזר הפרטי יהפוך למניע הגידול העיקרי של המגזר הציבורי . תרחיש זה נקרא " הרקטה התלת-שלבית" שתכניס את המשק למסלול, ותהפוך את האפקט הדפלציוני בתהליך.
יש לציין כי סחר חוץ הוא נדבך מהותי בכלכלה היפנית, אך המדינה אינה מתמקדת במיוחד בחיצוניות ומטילה חסמים לא מכסיים, במיוחד בתחום החקלאי. יפן הפכה ליבואנית ויצואנית הסחורות הרביעית בגודלה ברחבי העולם (2014) והסחר מהווה כ -36% מהתמ"ג במדינה (ממוצע 2012–2014).
לאחר שהגיע לרמה חסרת תקדים בשנת 2013, גירעון הסחר התכווץ בשנת 2015 (-77.9% לעומת 2014) בזכות הירידה במחירי הנפט והגיעה ל 23.9 מיליארד דולר. היצוא גדל ב -3.5% ואילו היבוא ירד ב -8.7%.
נכון לעכשיו, שותפי המסחר העיקריים של יפן הם ארצות הברית, סין, דרום מזרח אסיה וסעודיה. יפן, שהיא כיום כלכלת העולם השלישית אחרי סין, חשופה מאוד למצב הכלכלי הבינלאומי בגלל היותה תלויה מאוד ביצוא. בשנים האחרונות היו לכלכלה היפנית תקופות של מיתון בגלל המשבר הכלכלי הבינלאומי, אסונות הטבע שספגה המדינה בשנת 2014. ניתן לומר שבשנת 2015 הצמיחה נותרה איטית (0.6) מונעת על ידי סחר בחו"ל ולצריכה פרטית.
בסוף 2016 צפויה המשק היפני להתאושש בינוני הודות לייצוא חזק והגידול בצריכת משק הבית. גבולות Abenomics התבררו יותר ויותר. הצמיחה נותרה חלשה, הסיכון לדפלציה נמשך, והחוב הציבורי נותר גבוה מאוד מעל 245% מהתוצר. הסחר צפוי להשתפר בשנים הקרובות, ייתכן שהאמנה הטרנס-פסיפיק יוכל לעזור, אך הסכם זה טרם אושרר למרות שנחתם בפברואר השנה.
מסקנות קצרות
סגירת 2016 צפויה להתאושש באופן מתון בכלכלה היפנית בזכות יצוא חזק וצריכה מוגברת של משפחות. גבולות Abenomics התבררו יותר ויותר .
הצמיחה נותרה חלשה, הסיכון לדפלציה נמשך, והחוב הציבורי נותר גבוה מאוד מעל 245% מהתוצר. הסחר צפוי להשתפר בשנים הקרובות, הסכם הטרנס-פסיפיק עשוי לעזור, אך הסכם זה טרם אושרר למרות היווסדו בפברואר 2016.
סחר החוץ של יפן, שהוא אחד המנועים הבסיסיים בכלכלתה, הושפע לפני הרפורמות ובמהלכן. זה הכרחי שממשלת יפן לא תאבד את ראייה של העובדה שכדי לצאת מהמיתון מהר יותר היא צריכה להדגיש את היצוא שלה כדי להגיע לעודף שאופיין בזמן הפריחה הכלכלית.
כלכלה ביפן והסחר העולמי
סחר חוץ ביפן 2013
ייצוא יפני יעד
בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה
- מצפה הכוכבים באסיה הלטינית באסיה הלטינית. www.observatorioasiapacifico.org קשרי סחר בין אמריקה המרכזית ליפן. מזכיר האינטגרציה הכלכלית של מרכז אמריקה (SIECA) התופעה ושלושת החצים של הכלכלה היפנית.
