לרוב הבנים והבנות לא מתקשים להתיידד. עם זאת, חלקם מוצאים מכשולים כשמתייחסים לבני גילם, בין אם הם מציגים תנאי אישי בעל אופי מיוחד, כגון עיכוב התבגרות או אספרגר, או פשוט משום שהם אינם מיומנים חברתית. החדשות הטובות הן שאתה לומד גם איך להתיידד ובמקרה זה המשפחה יכולה לעשות הרבה בנידון.
דברים ראשונים: דברו עם ילדכם
על מנת לעזור לבנך או לבתך ליצור קשרים חברתיים מוצלחים, עליך להתחיל מניתוח המצב. זה כרוך בישיבה לשיחה עם ילדכם כך שהוא מתאר כיצד הוא ניגש לבני גיל אחרים לפתוח בשיחה (פעמים רבות, הם אפילו לא ניגשים לילדים אחרים) ושהוא אומר לכם מה הוא או היא חושבים שזה לא עובד.
פעמים רבות ילדים מגיבים לנו בפשטות "אני לא יודע" שמשאיר אותנו מחוץ למשחק. במקרים אלה האידיאל הוא ללכת לפארק עם בננו או בתנו ולצפות בהתנהגותם, בדרך זו אנו יכולים לדבר איתם על מה שצפינו ולעזור להם לתת לנו את החזון שלהם לגבי זה.
הדבר השני: למדו אותו להתרועע
זה לא שאנחנו משעממים את ילדינו בשיחות על אינטליגנציה בינאישית, אלא שאנחנו עוזרים להם להתנהג על התנהגויות פרוקוסיביות, להפנים אותם ולתרגל אותם לפני כל מפגש עם בני גילם. כמובן שכדי להשיג זאת נעבור למצבים אטרקטיביים לילדים, כמו:
- סרטים או קריקטורות העוסקות בנושא הידידות. לדוגמא, "אזור ואסמר", "חזרה הביתה" או "הארי פוטר". סיפורים המראים כישורים חברתיים, אנו יכולים לומר להם, להוציא אותם מהספרייה או לקנות אותם. כמה ספרים שימושיים מאוד הם אלה המופיעים באוסף של "סיפורים לחשוב" של סמ"ק. שחקו משחקי לוח שעובדים על הבעת גוף כמו "קרנו קאדו". תרגול משחק אינטראקציות חברתיות עם בובות או בובות עם ילדך. נתח עם הילד שלך לדמות בדיונית שיש לה חברים רבים, כמו "זק וקודי" של ערוץ דיסני.
הדבר השלישי: ליווה אותו בתהליך
בין אם אתה עושה זאת בפעם הראשונה, ובין אם אתה רואה אותו עושה את אותן טעויות שוב ושוב, חשוב מאוד שילדך ירגיש שאתה תומך בו וילווה אותו להרפתקה שלו להתיידד. אבל לתמוך בו לא רק פירושו להיות בדרן, אלא מרמז שהוא רואה אתכם מעוניינים בהצלחתו. לשם כך עליכם לספר לו רעיונות חדשים שתוכלו לחשוב עליהם להוציא אותם לפועל, לברך אותו על הצלחותיו ולנסות לא לבקר את ניסיונותיו הכושלים.
משהו שיכול מאוד להועיל הוא לבקש מדוד בן גילו להזמין אותו לשחק עם קבוצת החברים שלו ואז לשאול אותו מה הוא או היא צפו שילדך לא עושה נכון. דבר נוסף שמועיל מאוד הוא לבקש מהמורים שלך להתבונן בך בחצר ולספר לך את רשמיהם. אז אתה יכול בניגוד להם עם ילדך כדי לנתח אתו היכן עלולה להיות השגיאה.
לבסוף יתכן שילדך לא יתיידד בקלות מכיוון שיש לו הפרעת התנהגות או מצב אבחוני מיוחד הדורש התערבות של מומחה לפסיכופדוגיה (אם כי טיפים אלו עשויים לעזור לך בכל מקרה). אם זה המקרה שלך, זכור שאנחנו לא רק אנשי מקצוע עצמאיים, אלא שבבתי ספר חייבים להיות פסיכו-פדגוגים מומחים לבעיה מסוג זה.
אין ספק שאם תשתמשו בטיפים הללו, ילדכם לא יתיידד בין לילה, אך אני מבטיח לכם שהם יעזרו לכם להבין איזו סוג בעיה הוא או היא מציגים בעת יצירת קשרים חברתיים. זה יאפשר לך לעזור לו לבנות אישיות מיומנת יותר מנקודת מבט של אינטליגנציה רגשית, ולאורך זמן, להתיידד.
