1. מהי ניהול ידע?
יצירת ידע ארגוני (Nonaka, 1995)יש להבין אותו כעל היכולת האורגנית לייצר ידע חדש, להפיץ אותו בין חברי ארגון ולהתממש במוצרים, שירותים ומערכות. זהו המפתח לתהליך שבאמצעותו חברות מחדשות.
התפיסה הכללית של ניהול ידע מרמזת למעשה על פיתוח הניהול האסטרטגי של התחומים הבאים (Blanchart, 2000):
- ניהול מידע ניהול מודיעין ניהול תיעוד ניהול משאבי אנוש ניהול חדשנות ושינויים ארגון עבודה
לפיכך זהו תהליך פורמלי ואינטגרטיבי, שיישומו מכוון על סמך התשובה לשאלות הבאות:
- לאילו תהליכים בארגון שלנו יש את ההשפעה הגדולה ביותר על קו התוצאות? איזה ידע, אם היה לנו אותו בארגון, יאפשר לתהליכים הללו לעבוד בצורה יעילה יותר? האם ידע זה כבר נמצא בארגון, אך אינו מגיע ל מקומות נכונים בזמן הנכון? או שמא ידע שנצטרך לרכוש מחוץ לארגון? מי משתמש בידע? איך נוכל להתחיל להעביר ידע לאנשים?
2. מהם המימדים של יצירת ידע ארגוני?
יצירת ידע מתרחשת בשני ממדים: אפיסטמולוגי ואונטולוגי (Nonaka, 1995). המפתח ליצירת הידע הוא התגייסות, המרה ואינטראקציה בין ידע שקט ומפורש ברמה האישית, הקבוצתית, הארגונית ובין-ארגונית. כאשר האינטראקציה בין שקט לבין ידע מפורש עולה באופן דינמי מרמה אונטולוגית נמוכה לגבוהות יותר, נוצרת ספירלה.
3. מה הקשר בין ניהול ידע וטכנולוגיות מידע?
אם ניקח בחשבון רצף המורכב מידע - מידע - ידע, המימד האחרון נובע מהניהול האפקטיבי של השניים הקודמים. כפי ש:
|
נתונים |
מֵידָע |
יֶדַע |
| תצפיות פשוטות על מדינות העולם.
· הם מובנים בקלות. הם נלכדים בקלות במכונות. לעתים קרובות הם מכמתים. הם מועברים בקלות |
נתונים בעלי רלוונטיות ומטרה.
· דורש יחידת ניתוח · זקוק לקונצנזוס על המשמעות. תיווך אנושי חיוני |
מידע בעל ערך ממוח האדם. כולל השתקפות, סינתזה והקשר.
קשה לבנות · קשה ללכוד במכונות · לעתים קרובות לא מדוברת · העברה מורכבת |
מידת ההשתתפות האנושית עולה אז כשאנחנו עוברים לאורך הרצף הזה (Davenport, 1999). טכנולוגיות מידע משפיעות במיוחד על שני הממדים הראשונים ותורמות להקל על יצירת השלישי, אך הן אינן מספיקות, מכיוון שמחשבים הם אידיאליים לעזור לנו בניהול נתונים, פחות מתאימים למידע ופחות מתאימים לידע.
זו הסיבה שבטרילוגיה של אנשים - תהליכים - טכנולוגיה, ניהול הידע שם דגש על אנשים כמעבדי סמל לייצור משמעויות ותהליכים חדשים, ומשאיר את הטכנולוגיה ככלי הכרחי, אך יורד למקום האחרון.
4. מהם היתרונות הנובעים מיישום ניהול ידע? מדוע זה חובה לארגונים כיום?
בתקופה המאופיינת כעידן המידע, עם קצב צמיחה גבוה מאוד בקצב ובעומק השינוי; הצורך הוא: לחדש או לפגר. גרסה עתיקה זו של ה"הסתגלות או המוות "הדרוויניסטיות מחייבת ארגונים לשחזר את עצמם כל הזמן על ידי יצירת משמעויות חדשות באינטראקציה שלהם עם הסביבה, אשר בתורו משחזרת את הסביבה.
לשם כך יישום ניהול הידע יאפשר להם להשיג:
- מפגש של בידול אסטרטגי. היכולת לייצר ידע חדש באמצעות ניסיון, מיומנויות ושינוי עמדות בתרבות הארגונית, שפר את התקשורת, לזהות ולהכין את מקורות הידע ולהיות מסוגל להעביר אותו ביעילות. להיות מסוגל להיות מסוגלים למדוד את התוצאות מהנתונים, המידע והידע בתוך הארגון ומחוצה לו, לקצר את הזמנים בפרויקטים התכנוניים, לייעל את התהליכים, להגדיל את הפרודוקטיביות. להשתמש במידה רבה יותר במשאבים הקיימים בארגון. יצירת מעגל וירטואוזי בין למידה פרטנית לזו של הארגון כולו.
5. האם ניתן לבצע מדידות על תהליכי ניהול ידע?
כן, מכיוון שלמרות שאנחנו מנהלים בלתי מוחשי, ניהול ידע מייצר הון מסוג חדש - הון אינטלקטואלי - ובמובן זה ניתן יהיה לבנות אינדקסים למדידתו האיכותית והכמותית.
6. מהם הסיכונים העיקריים הנובעים מהטמעה לקויה של מתודולוגיית ניהול זו?
בהתאם לתרבות המוסדית של הארגון המאומץ, הסיכון השכיח ביותר ניתן על ידי הסתמכות מוגזמת על טכנולוגיה והתקנת בסיס נתונים מלכתחילה, תוך אמון שאנשים ישלמו את תרומתם באופן ספונטני, מבלי שייקבעו לראשונה את המדיניות המתאימה.
גורם סיכון נוסף ניתן להתחיל בתוכנית שאפתנית מדי, מכיוון ששיתוף הידע אינו טבעי. מסיבה זו עדיף להתחיל בפרויקט פיילוט המאפשר למדוד את התוצאות בבירור בפרק זמן של שנה.
לבסוף, הסכנה הגדולה ביותר היא לבודד את הפרויקט, להפוך אותו לתחום של כמה "מוארים" ולא לערב את כל הארגון בו.
לשם כך, השתתפות פעילה של ההנהלה ומימוש מנהיגות הם מרכיבים מהותיים של הצלחה.
7. האם ניתן ליישם ניהול ידע על כל סוג של ארגון, כולל ארגוני מדינה?
כן, זה יכול להיות מיושם על כל מיני ארגונים. אך בפרט, לארגונים ממלכתיים יש יתרון יחסי משמעותי ביחס לבני גילם בתחום הפרטי: יציבות תעסוקה גבוהה משמעותית.
זה מהווה בסיס ידע מוסדי מוצק עליו ניתן לקבוע אסטרטגיות להעלאת רמות הכושר על ידי התאוששות היכולת הדיאלוגית של חבריה.
במובן זה, ניהול הידע משחזר תחושה אנתרופולוגית מסוימת של התבוננות בשימושים הבלתי פורמליים עליהם אנשים מסתמכים על "לגרום לדברים ללכת", ואז מעבירים אותם לשאר הארגון.
8. מה מבדל ניהול ידע מתחומי ניהול אחרים (משאבי אנוש, מערכות מידע, ארגון וכו ')?
בעצם המטרה שלה. ניהול ידע דורש ניהול ידע, המורכב מאנשים שהמטרה העיקרית שלהם היא ניהול הידע הארגוני.
ואילו על הארגון כולו להיות מעורבים בתהליך הסינרגטי של יצירת ידע, בין אם כעובדי ידע, מהנדסים או פקידים; האחריות ביצירת מדיניות, אסטרטגיות וטקטיקות של ניהול ידע היא תפקידה של ניהול זה.
מכיוון שמדובר בפעילות פוליטית בולטת, על ניהול הידע להיות בעל יכולת זו כדרישה ראשונה, שהיא משלימה עם היכולת הטכנית והאינטראקציה העמוקה עם תחומי ניהול אחרים.
9. מהם המדדים העיקריים שניהול ידע פועל ביעילות?
כדוגמה, אצטט כמה אינדיקטורים, כגון:
- רמות מוגברות של שביעות רצון של אזרחי משתמשים. עלייה בשיעור צמיחת מוצר / עובדים. נתח שוק מוגבר. עלות מופחתת למוצר. עלייה בשיעור עובדים מרוצים. עלייה בכמות / איכותית בתקשורת. של רמות ההשפעה לפי מוצר. צמיחה של מדדי מנהיגות. שמירה על עובדים. עלייה במדד המוטיבציה. צמיחת בסיס הידע. הפחתת זמני תגובה לדרישות.
10. מה תהיה העלות העיקרית של אי יישום ניהול ידע?
למרות שזה אולי לא פיתרון מושלם בחיפוש אחר משמעויות חדשות המאפשרות לנו להתחרות ביעילות בסביבת המוטציה המהירה של ימינו, בפרפרזה על אדווינסון: "עדיף להיות צודק לגבי טועה, בדיוק."
כישלון בניהול אפקטיבי של הנכס האורגני העיקרי בעידן הידע עשוי פשוט להיות עניין של חיים ומוות; לכן, כדי לעבור על הכללים ששלטו בעולם עד כה, יש להכיר אותם תחילה.
בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה:
1. נונאקה, אני, טאצ'וצ'י, ח; החברה יוצרת ידע, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1995.
2. Blanchart, Claudio: ניהול ידע, Cosmoseguros Nro 74, Panamá, אפריל 2000.
3. דבנפורט, ת '; מידע אקולוגיה, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1999.
