ההשפעה הבינלאומית בחברות האפריקאיות השונות סומנה על ידי נוכחות, רחבה יותר ויותר אינטנסיבית, של מעצמות כמו ארצות הברית, סין והודו. הסיבות שמאחורי אלה הן מגוונות: לצורך אינטרס כלכלי, גיאו-פוליטי, אם כי אני חושב שהשינויים בכלכלה ויחסיו עם השווקים הגדולים בעולם מגדירים את התוצאה הגדולה ביותר.
בוויכוח על עתידה של אפריקה, עלולה להתעורר השאלה האם המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי - שלא משאיר אף מדינה אדישה לעובדה - במקרה של מרבית מדינות אפריקה יכולות לזמן מה. ארוך יותר.
- פגיע למיתון הכלכלי של ארצות הברית מלכתחילה וגם של סין, אם כי זה במידה פחותה לרגע.
מול שאלה כזו, אנדרו מולד - כלכלן מחקר בשירותי המחקר של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי - ציין כי מתוך הניתוחים שלו הוא מצא כי 70% מהיצוא האפריקני מכיל מדינות אירופה כשוק הסופי שלהם, וזו הסיבה יש לכלול אלה בדיון כדי לראות כיצד זה ישפיע על משבר המיתון שהתפתח ביבשת אירופה.
דעות שונות
חשוב לציין כי במדינות אפריקה ישנם מקורות אסטרטגיים לאספקת אנרגיה מארצות הברית. בנוגע לנושא, ניתח דיוויד גרסיה קנטלפיידרה - חוקר במכון אלקנו המלכותי בספרד - את הפעולות שהוושינגטון החלה לפתח החל משנת 2000 במטרה לייצב ולהבטיח אספקת אנרגיה במקומות במפרץ גיניאה.
מנגד, נוכחותו של טרור ג'יהאדיסטי-סלפי בצפון אפריקה והסאג'ל הגדילו את החשיבות שארצות הברית מייחסת במדיניות החוץ שלה ליבשת אפריקה, ביתר שאת בנוכחות סין במדינות אסטרטגיות. נושא שעוד מעט יצטרך להבהיר בממשלת ברק אובמה המותג החדשה.
עם זאת, חשוב מאוד גם בדיון זה לקחת בחשבון את דעתם של שחקנים בינלאומיים אחרים כמו זו שהביע האו הואנג-חוקר מהמכון לחקר השלום הבינלאומי בשטוקהולם - כאשר הוא מתעקש בהזדמנויות שונות לגבי ההיבט המוסדי שלדבריו לשחק בסין ביבשת אפריקה.
במקרה של ממשלת ספרד, הבעיה הגדולה שמציבה הוויכוח על עתיד אפריקה מתרכזת בהגירה בלתי חוקית, שכן ספרד חיה מציאות זו לצמיתות וישירות. שני דרכים עיקריות יוצאות מאפריקה שמדרום לסהרה, וחוצות את מיצר גיברלטר ב"קייאוקוס "(קאנו בתחתית שטוחה שנבנה על ידי ריקון גזע עץ, שיכול לשאת בין 25 ל 45 איש של מהגרים אפריקאים בלתי חוקיים, למרות היותו שביר הם בדרך כלל נספים בים הפתוח).
חאבייר נארט - חבר בית הדין הפלילי הבינלאומי - חושב שממשלות לא דמוקרטיות באפריקה, על מנת לחזק את כוחן הדיקטטורי, התבססו על הרס מבנים חברתיים ויצירת גופים צבאיים פרטיים (צבא של שכירי חרב) שמשתמשים בטרור ללא הבחנה ובמאסה נגד האוכלוסייה.
המאגר האפריקאי הגדול
ביבשת אפריקה יש שפע של גיאולוגיות, ובכל זאת היא נראית כענייה ביותר בעולם. מהם הגורמים לסתירה כזו או מה? עבור המרכז הגבוה לחקר ההגנה של ספרד (CESEDEN), הבעיה היא הגורם לקשר בין עושר במשאבי טבע לבין השחיתות הגוברת וחוסר היציבות הפנימית ברוב מדינות אפריקה.
יש לקחת בחשבון כי אפריקה תייצר 15% מהנפט והגז אשר ייצרכו ברחבי העולם בעשורים הבאים של המאה ה -21. אפריקה שמדרום לסהרה בולטת כשמורת המינרלים הגדולה בעולם, אם כי מבחינה כלכלית משאבים כאלה מנוצלים ומנוצלים כיום על ידי חברות זרות, במיוחד ממוצא אנגלו-סקסוני.
מצב כזה מייצר סכסוכים פנימיים חמורים עקב שליטתו, המתבטאים במעשי אלימות וסחר בלתי חוקי במשאבים האמורים. (עיין במאמר שלנו בכרוניקה 28 / XI / 08, בנושא "מלחמה בקונגו").
מול מצב כזה המטרה הבסיסית של האיחוד האירופי היא לגבש ברית פוליטית בין שתי היבשות, לחזק את השלום והביטחון, כמו גם את הממשל והפיתוח הדמוקרטיים במסגרת אינטגרטיבית הכוללת את כל מדינות אפריקה. עם יעדים כאלה, מאז 2003 יישם האיחוד האירופי בסך הכל שמונה פעולות באזורים שונים ביבשת השחורה. האחרון היה ממוקם בשנת 2008 בגינאה-ביסאו (EUSSR).
הישיבה של ג'קה
כפי שפורסם במגזין ההגנה של ספרד, בקורס ההגנה הבינלאומי XVI בג'אקה (חוסקה), בו השתתפו מומחים בינלאומיים מובילים, ניגשה השאלה האפריקאית מנקודת מבט היסטורית, כלכלית, פוליטית וחברתית.
ברנרדו לוגן - מומחה בהיסטוריה האפריקאית - ציין כי "המצב הנוכחי באפריקה מוגבל למוטציות ניסיוניות לאורך ההיסטוריה.", הדגיש - לדעתו - כמה מהגורמים העיקריים: א) כמו איסלאמיזציה של החלק הצפוני של תוצר היבשת של מאות פלישות וקביעות; ב) שקיעתה של ניגריה וסנגל לטובת התפתחות אזורי החוף של האוקיאנוס האטלנטי, ג) ההשפעה על יבשת אפריקה של שני הבלוקים הגדולים שהעלו את המלחמה הקרה, ג) הפיצוץ הדמוגרפי (105% בעשרים השנים האחרונות בעוד שהייצור החקלאי גדל ב 43% - מה שמייצר את אסון המזון הנוכחי.
נתונים שיש לקחת בחשבון בדיון
- המלחמות ביבשת אפריקה, שלא הושלמו בגלל היעדר מידע מדויק, מייצרות מספר מכריע של קורבנות. הקונפליקט של. עד כה גרמה קונגרו ליותר מ -4 מיליון מקרי מוות, 2,500,000 עקורים ו -400,000 פליטים. סומליה - נחשבת "מדינה כושלת", ללא כוחות חמושים לאומיים. זה נשלט על ידי "מצביאים". הסכסוך הטריטוריאלי בין אתיופיה לאריתריאה, שוחרר בשנת 1988, גרם ליותר ממיליון מקרי מוות ו -2 מיליון עקורים. בסיירה לאון, תוחלת החיים היא 34 שנים, כאשר מספר ההרוגים עולה על 250,000, בנוסף למום. בניגריה, שלוש קבוצות אתניות שבטיות מנוגדות זו לצד זו זו לצד זו, אחת מול השנייה במאבק ללא רבע מוסלמים ונוצרים.הסכסוך המורכב בסודן כבר גרם ליותר משני מיליון מקרי מוות וכמעט 5 מיליון עקורים
(מקור: מגזין ההגנה).
מה תהיה מדיניות החוץ של ארצות הברית, במיוחד ביחס לאפריקה?
אין ספק שלנשיא הנוכחי ברק אובמה יש לפניו לפתור סוגיה גיאו-אסטרטגית נהדרת באזורים עוויתיים שונים בעולם.. חשוב שלאחר נאום קדם הבחירות שלו, שאושרר - במידה רבה בנאומו הנשיאותי - המערכת הבינלאומית החדשה הנתמכת על ידי ארצות הברית, רוסיה וסין, חייבת להיות אמביוולנטית; לפעמים של עימות, אחרים של שיתופי פעולה, על פי הפרופיל וההיקף של כל סכסוך או סיטואציה.
אין ספק, נושא אפריקה צריך להיות משולב - ברציפות - בין הראשונים שעל סדר היום של הדיון הבינלאומי הגדול.
